שלום וברכה
לשאלה זו היבטים רבים, בעיקר משפטיים, ואנחנו לא אתר שמומחה במשפט חוקתי, וממילא גם לא מסוגלים לענות על כל ההיבטים הנוספים, כגון אלה הפוליטיים. נציין רק שתי נקודות, אחת מתחום המשפט ואחד מתחום המוסר:
גם בשאלה שלך, לא נראה שבג”ץ ידון בשאלת סבירות ההסכם הפוליטי. כתוב במפורש בשאלה שהדיון הוא בחוקיות ההסכם, כלומר: האם (לדוגמה) אפשר לשנות חוקי יסוד בצורת חקיקה חפוזה? או: האם ניתן לעשות חוק נורווגי מדלג, שהלוא הוא מעוות את תוצאות הבחירות (אדם בחר ברשימה לפי סדר מסוים, ועכשיו מקפיצים מישהו אחר). דיונים כאלה הם לא דיונים על סבירות, אלא על חוק הבחירות, ועל כן סביר להניח שלפחות חלק מהערעורים על ההסכם העלה צריך להיות נידון בבית משפט.
בתחום המוסר – איני חושב שיש סמכות לבג”ץ לדון בשאלה האם דבר הוא “סביר”, והשאלה צודקת מאוד. אולם, יש מצבי קיצון (אדגיש: איני טוען שהמצב כעת הוא כזה, אלא רק ברמה התיאורטית), שבו החלטת המערכת הפוליטית אינה סותרת אף חוק, אולם מדובר בעוול נורא, שבשל העובדה שיש לקונה בחוק – השלטון יכול לעשות. לכן, אסור לנו למוטט את האפשרות הזו. צריך להחזיר את בג”ץ לסמכות המכוונת רק לאותם מצבים קיצוניים, אבל לא לבטל אותה לחלוטין.
כל טוב ונצפה להכרעות נכונות של הצדדים כולם
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה