שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
אני מברך אותך ששאלות אלה ימשיכו להעסיק אותך כל העת. דווקא בשל העובדה שהתקשורת היא איבר חיוני מאוד בחיים אותם אנו חיים, יש בה ייעוד גדול מחד גיסא, וצללים גדולים מאוד מאידך גיסא. יהי רצון שלאורך כל חייך המקצועיים תבין הן את החשיבות והן את העוצמה שנתונה בידיך, ותשתמש בדברים האלה לטובה בלבד.
אתה מזהה נכון שתמונות האילוסטרציה הם חלק בלתי נפרד מהפרסום. יש ביד עורך להשפיע על מהותה של ידיעה כלשהי על אף שלא יהיה בה דבר אחד של שקר, כגון: ניסוח הכותרת, גודלה, מקומה באתר או בעמוד המודפס וכדו’. התמונה היא כמובן חלק בלתי נפרד. אותו אדם יכול להיות מצולם מחייך ומאיר פנים, או בעמדה שנראית מאוד מאוד מתנשאת.
הגדרת האסור והמותר כאן היא די פשוטה. התמונה אמורה לשקף, בדיוק כמו המילים הכתובות, את מה שאכן יש לדווח עליו. זוהי חובה פשוטה, שיסודה הוא “מדבר שקר תרחק”, והיא גם נוגעת פעמים רבות באיסור הלבנת פנים, הוצאת שם רע וכדו’. כדי להסיר ספק, אני מציע כי תקרא את המאמר על מדיניות הפרסום ההלכתית של ידיעות מביכות, ותראה שלעתים יש חשיבות גדולה בפרסום, אולם הדבר חייב להיעשות לאור כללים אתיים והלכתיים.
מה אתה יכול לעשות ? הדבר תלוי כמובן בתנאים שאתה נמצא בהם. אם אתה יכול להשפיע על כך במצב בו אתה נמצא כעת – זו אחריות המוטלת עליך; אם עדיין לא – קבל על עצמך ללמוד את הנושא עוד ועוד, ובעזרת ה’- כשתגיע לעמדת השפעה תיישם את מה שלמדת. זו הדרך לתיקון עולם, ולעשיית הטוב והישר בעיני ה’.
כל טוב ושוב יישר כוח
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה