האם שופט המועמד לתפקיד בכיר צריך לחשוף את תפיסת עולמו לפני הוועדה הבוחרת?

שלום וברכה

ההצעה לערוך שימוע פומבי לנושאי משרות מרכזיות הועלתה על ידי כבר לפני שנים רבות.

ראה לדוגמה:

https://www.facebook.com/RabbiCherlow/posts/1129704830424317

ההצעה נראית פשוטה, אולם היא מורכבת מאוד, כיוון שיש טעם של ממש בשימוע רק יש מי שיקשיב באמת. כיום המפלגתיות אוכלת בנו בכל פה, ועל כן התרבות הנוכחית אינה מקשיבה באמת למועמדים, אלא מיד מתייגת אותם "הלנו אתה אם לצרינו", וברגע שהם לא באים בטוב מבחינה מפלגתית – נאטמות האוזניים.

על כן, רק אם נמצא את הדרך לתרבות של שימוע משמעותי יש לכך ערך.

כאשר מדובר בשופטים – זה דווקא יותר פשוט, בשל העובדה שרוב מוחלט של פסקי הדין שלהם גלוי וידוע, בשל עיקרון פומביות הדיון, כך שניתן לדעת מהי תפישת עולמו השיפוטית. אמנם, זה מצריך המון זמן והמון עיסוק, ועל כן גם לגביהם יש יתרון בשימוע פומבי ממוקד, אולם – כאמור, בתרבות הנוכחית אין בה הרבה טעם.

כל טוב

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

• איך אפשר להסביר את זה שלאורך השנים שופטים סירבו לפרסם את רשימת ניגודי העניינים?
• האם זה אתי ששופט יביע עמדה לגבי הצבעה בבחירות?
• האם שופטים צריכים לייצג את כל העם?
• הסכנה שבשלטון חזק מידי – מבט אתי לפרשת “שופטים”