בית » שאלות » אתיקה משפטית » האם שופטים צריכים לייצג את כל העם?

האם שופטים צריכים לייצג את כל העם?

שאלה:

אני משפטן, ואני חושב כבר הרבה זמן על תרומתה של התורה למבנה מערכת המשפט.  

בין השאר מטרידה אותי השאלה הבאה: האם בבחירת שופטים ראוי/ צריך להקפיד על כך שהם ייצגו את כל העם? 

במסורת היהודית נבחרה הסנהדרין כנציגות של השבטים (נבחרו 6 זקנים מכל שבט (והיתה בעיה עם כך שלחלק מהשבטים היו רק 5 נציגים)). 

זה נשמע רעיון מאד אמיתי. מערכת המשפט צריכה גם לייצג את העם ואת רוחו, ולא רק את החוק ואת פרשנותו. השאלה הזו מתעצמת בעולם שבו אנחנו מבינים כי אין הבנה אובייקטיבית של דברים אלא רק את זווית הראיה של המתבונן, ולכן השאלה את איזו זווית ראיה מייצג המתבונן? 

שאלה נוספת, גם אם נניח שהשופטים לא צריכים להיבחר כנציגי העם, האם לפחות בדיוני בג”ץ (ואולי גם בערכאות נוספות) במקרים בהם הדיון הוא על הכרעה בין ערכים ולא על נוסח החוק, האם לא חובה שבדיון כזה ייצגו השופטים את העם?  

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

זו שאלה מעניינת מאוד. 
לכאורה, אנחנו לא מוצאים בהלכות מינוי שופטים קשר כלשהו לייצוג. המקור היפה שהבאת הוא המינוי הראשוני של משה רבנו במדבר, אולם ככל הידוע לי זה היה רק בשלבי ההליכה במדבר, ששאלת השבטיות הייתה מרכזית בה, אך שיטה זו לא נכנסה להלכה כהלכה מחייבת לדורות. 
הדבר כנראה נובע משתי סיבות: ראשית, יש מסלול ייצוגי אלטרנטיבי, והוא “זה בורר לו אחד”, וממילא בדיני ממונות קיימת אפשרות לשופטים הנבחרים על ידי הצדדים. סיבה שניה היא כנראה הציפייה כי השופטים יהיו אנשי אמת, שונאי בצע וכדו’ – ואז אין חשיבות לייצוג כי הם מתנהלים באמת וביושר, ואינם מוטים. 
אולם, אנחנו כן מכירים במקורות את העובדה שיש בית דין לכל שבט ושבט. ממילא נראה כי בנושאים רבים מדובר ביותר מייצוגיות – ממש בשיפוט עצמי של השבט. ולכן, סביר להניח כי גם כאשר מדובר במינוי לסנהדרין – אולי לא הייתה ייצוגיות ממוסדת, אך למעשה הסנהדרין מורכבת מהשופטים הבולטים שבכל שבט. 
האם אפשר שימסדו את הייצוגיות ? הנימוקים שהבאת הם נימוקי כבדי משקל, לשני הכיוונים: גם המודעות שלנו שאובייקטיביות טהורה אינה אפשרית, וממילא יש חשיבות לייצוגיות; גם בשל העובדה שכוחו העיקרי של בית הדין הוא באמון הניתן בו, ואמון זה יינתן למערכת ייצוגית. 
אולם, אין לטשטש בין מינוי הדיינים ובין העמדות שהם יבטאו. הסיבה לכך היא שבית הדין העליון, ולהבדיל – כמוהו בג”ץ – נועד להיות בלם ומאזן לעמדת העם, ומציל אותו מעריצות הרוב. אם נתבע כי בית הדין או בית המשפט ייצג את עמדת העם – כלל לא צריך אותו, כי את זה עושה השלטון שהוא המבטא את רצון העם. בהקשר של מדינה דמוקרטית – בג”ץ נועד כדי לאפשר למיעוט הנפגע מעריצות הרוב לבלום את הפגיעה בו ! 

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד