שלום וברכה
זו שאלה חשובה מאוד, ומסובכת מאוד מאוד, כי הדבר תלוי בעובדות, בנסיבות וכדו'.
אחד ההבדלים הגדולים בין אדם פרטי ובין מדינה בולט במערכת השיקולים: האדם הפרטי אינו מופקד על שאלות מערכתיות, והוא עוסק בשאלות שונות בהיבטים של "אחד על אחד". לעומת זאת, כאשר אנו עוסקים בניהול מדינה – כאן השיקולים הם מערכתיים.
אחת הדוגמאות היפות לכך היא הדיון לגבי הקורונה. כאשר אנו עוסקים באתיקה רפואית מקומית – אין מעדיפים חולה על פני חולה אחר, וברגע שהטיפול בחולה אחד התחיל מוקצים לו כל המשאבים הנדרשים, ואין זה משנה מה מצבו וכדו'. ברם, כשצריך לנהל את מערכת המשאבים של המדינה – יש צורך בקביעת סדרי הקצאת משאבים מוגבלים לפי קריטריונים, כגון סיכויי הטיפול ושיבת החולה לתפקוד מלא וכדו'.
הדבר נכון אפוא גם בסוגיה המועלית כאן. צריך לנהל את הדברים. נקודת המוצא היא בדיוק כפי שכתבת – בוודאי שחיי אזרח קודמים לחיי משת"פ, ואנו לא סוחרים ברמה האישית בנפשות. ברם, כאשר מנהלים את המדינה, ומערך המשתפי"ם הכרחי כדי לקיים מודיעין ולהציל הרבה מאוד אזרחים מפגיעה אפשרית – כאן השיקולים עשויים להיות אחרים. אמנם, בגלל הדברים שכתבת, צריכות להיות סיבות כבדות משקל להעדפה זו, והערכה הקרובה לוודאי שאכן הדבר מוביל לטובת הציבור בהיקפים משמעותיים.
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
