שלום וברכה
השאלה האתית ביחס לשופטים היא כבדת משקל מאוד.
כבר התורה הדגישה מאוד מאוד את החשיבות של עצמאות השופטים, ואף הטילה עליהם מצווה מיוחדת: "…לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא…" (דברים א, יז). היא גם אסרה להם לקבל כל סוג של שוחד – בין שוחד שעשירים נותנים, ובין 'שוחד' שעניין מסוגלים לתת, ועל כן ציוותה "ודל לא תהדר בריבו". השופטים גם זכו להגנה מיוחדת, "אלוהים לא תקלל", כאשר במילה "אלוהים" מתייחסת התורה לשופטים.
ואף על פי כן, חייב להיות מסלול של ביקורת על שופטים, שכן אחד מהעקרונות החשובים ביותר הוא ביזור הכוח, ובקרה מוסרית מתמדת על כולם. הדבר מופיע בתורה בהקשרים שונים, אך די לנו אם נזכיר כי מול השופט עומדים המלך, הנביא והכהן, והדבר מלמד על עקרון קיומן של כמה רשויות. גם שופטים עלולים להיות מושחתים: "ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל. ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע. ולא הלכו בניו בדרכו \{בדרכיו\} ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט" (שמואל א, תחילת פרק ח).
הביקורת בהחלט יכולה להיות גם על התייחסותם לנושאים מסוימים. אולם, היא חייבת להיעשות רק אחרי שמוצו האפשרויות האחרות, וזאת כדי לשמור על עצמאות מערכת המשפט ועל טוהר השיקולים. בנושא חומרת ענישה – צריך לפנות קודם כל למהלך חקיקתי של עונשי מינימום, באותו מקום בו מתגלית בעיה גדולה (עונשי מינימום לא צריכים להיות הנורמה הכללית של החקיקה, ויש להשתמש בהם רק במצב של צורך גדול). אם הדבר אינו פותר את הבעיה – מותר בהחלט לפרסם מעקב אחר הפסיקות והעונשים, אבל התביעה האתית וההלכתית היא שהנתונים לא יוצגו באופן מניפולטיבי ומטעה, כי אם בטיעוני אמת. צריך להתקיים כאן "ודרשת וחקרת ושאלת היטב", להציג את העובדות ביושר ובהתכווננות לשם שמיים, כדי שהן תהיינה מראה מול השופטים ומול הציבור בדרך זו אפשר לעשות ולכונן ביקורת ראויה על השופטים, בלי ניסיון להפעיל לחץ אסור.
כל טוב ויישר כוח על השאלה
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם שופט המועמד לתפקיד בכיר צריך לחשוף את תפיסת עולמו לפני הוועדה הבוחרת?
- איך אפשר להסביר את זה שלאורך השנים שופטים סירבו לפרסם את רשימת ניגודי העניינים?
- האם זה אתי ששופט יביע עמדה לגבי הצבעה בבחירות?
- האם שופטים צריכים לייצג את כל העם?
- לשלוט בכוח- מבט אתי לפרשת “שופטים”
