בית » שאלות » אתיקה רפואית » האם קיום ניסויים בבני אדם זו זכות למרות הסיכון שבכך?

האם קיום ניסויים בבני אדם זו זכות למרות הסיכון שבכך?

שאלה:

הרב, היום במסיבת העיתונאים סביב החיסון, אחד העיתונאים שאל את יושב ראש ועדת הלסינקי על גודל האחריות והזכות לקיים ניסויים בבני אדם על אף חוסר הידיעה והסיכוי לנזק עבור המתחסנים. רציתי לשאול מה דעת הרב בעניין? במידה שהתשובה אינה חד משמעית-מה תהיה הדילמה ההלכתית\אתית בנושא?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על העלאת השאלה:


שאלת מוסריות הניסויים בבני אדם בכלל, ובהקשר של חיפוש חיסונים לקורונה בפרט, נידונה פעמים רבות ב’צהר לאתיקה’ בהקשרים שונים. זוהי סוגיה שכמובן דורשת ספר שלם, אולם ניתן לנסח א העקרונות שלה באופן בסיסי, כדי להכריע בשאלה הזו.

נתחיל בנקודת ההנחה:


א. אין תחום אחד ברפואה שהביא מזור לעולם והציל אין ספור נפשות בעולם מאשר החיסונים. הטיעון הזה אינו שולל את ההכרה גם בנזקים שהחיסונים הביאו, אולם כאשר בוחנים את הערך של החיסונים בהתמודדות עם מחלות נוראיות – ניתן לראות את הברכה העצומה שיש בהם.

ב. מגפת הקורונה הוגדרה על ידי רוב המומחים בעולם (לא כולם) כדבר מה שאינו שפעת משופרת, אלא הרבה יותר חמור: גם מבחינת סיכוני התמותה, גם בנזקים שהיא כנראה מותירה בעקבותיה, גם בשל מבנה התפשטותה ועוד ועוד. על כן, העובדה שיש צורך לפתח חיסונים נגד קורונה נראית הסבירה ביותר.


ג. ניסויים בחיסונים עלולים להיות מסוכנים, ברמה מגוונת של סכנות: למן הסכנה בחיסון עצמו, דרך העובדה שהחולה לא יגיב לתרופות אחרות הקיימות כבר, ועד לדברים המופיעים בעיקר במדע הבדיוני, אבל שיש להם בסיס במציאות.

ד. במשך שנים הצטבר נוהל מסודר לפיתוח חיסונים: למן פיתוח תיאורטי, דרך בדיקתו על ידי מודלים רפואיים, בדיקתו בבעלי חיים הדומים ביותר לבני אדם (עכברים, חזירים), שלב ראשון של ניסוי לבדיקת הבטיחות, שלב שני לבדיקת היעילות במספרים קטנים, שלב שלישי ניסוי רחב היקף שמאפשר להבין לעומק את מה שניתן להשיג בעזרתו.


ה. המטרה של התהליכים האלה היא להקטין ככל הניתן את הסיכונים בניסויים בחיסונים, וכדי לפתח חיסון יעיל ובטוח. קיצור תהליכים מסכן את הבטיחות ואת היעילות. כשנוספים לכך גם אינטרסים כלכליים ענקיים – הסכנה קיימת. על כן, צריך להיזהר מקיצור תהליכים, שכדברי חז”ל, יכולים להתגלות כדרך קצרה שהיא ארוכה ארוכה.


ו. בשעת מגיפה, יש צורך חיוני לעבוד מהר. בשל כך, צריך להוריד את החסמים הבירוקרטיים, את התהליכים המנהליים, ועוד עניינים שנוגעים למעטפת. אולם זו טעות חמורה להשיג השיגים בטווח קצר שעלולים להתגלות כבעייתיים מאוד מאוד.

ז. האם מותר לסכן בני אדם בניסויים אלה ? אין דרך אחרת על אף העיקרון הראשון באתיקה רפואית – לא לגרום נזק – אין דרך אחרת לפתח חיסונים חיוניים בלי רמה מסוימת של סיכון. לכן בחיסונים חיוניים אין מדובר בשאלה “האם” אלא “כיצד”.


ח. שני עקרונות צריכים להנחות את ה”כיצד”. ראשון בהם הוא, כאמור, לרכך את הסיכונים ככאשר מתנגדים ל’עיגול פינות’, ופועלים לפי התיאוריה שהתקבלה. במסגרת זו, כמובן, עושים את מספר הניסויים הנמוך ביותר שניתן להתחיל ממנו, ושיש בו אפקטיביות. ההצדקה לסיכון המסוים שיש היא חלק מעולם שלם של הלכה ואתיקה, המלמד שמותר לאדם להסתכן לצורך קיומם של החיים, וזה חלק מדיני הכנסת עצמו לספיק פיקוח נפש כדי למנוע פיקוח נפש מלא של אחרים.


ט. שני בעקרונות הוא החובה לפרוש בפני המתנדב את כל המידע, כדי שההסכמה שלו תהיה הסכמה מדעת. בלי להונות אותו, בלי לגנוב את דעתו, בלי להשתמש במניפולציות שנועדו להשיג את הסכמתו בלחץ ובאונס. יש להדגיש כי אין מדובר בהסכמה בלבד, אלא שההסכמה צריכה להיות מדעת.

כאשר כל זה נעשה – הדבר אכן מוצדק ונכון, ובעזרת השם גם יביא לתוצאות טובות.

כל טוב

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים