האם צריך להנגיש בית כנסת שלא מתפללים בו בעלי מוגבלויות?

שאלה:

לכבוד הרב שרלו שלום.

בשבוע הבא תתקיים אי”ה אסיפת חברים של בית הכנסת שלנו. ברצוני להעלות לסדר היום את רעיון הנגשת בית הכנסת שלנו לנכים ולעוורים (רכישת סידורי ברייל). מנגד, ברור לי כי חברי הקהילה יסרבו להצעה בטענה שאין בקהילתנו, או באורחים הפוקדים אותה, אנשים בעלי מוגבלויות אלו. מה גם שהעודף התקציבי יועד לרכישת מזגנים חדשים.

מה לעשות?

בברכה ובתודה.

השאלה והתשובה פורסמו לראשונה באתר כיפה

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

אני כמובן איני יכול לומר דבר מה על שיקול הדעת של בית הכנסת שלכם, בלי להכיר את המציאות.
מעבר לכך, איני יודע באמת להכריע בין מיזוג בית הכנסת לכולם (גם לבעלי מוגבלויות) ובין הנגשה בקהילה שכעת אין בה בעיה זו.

מה שאני מציע הוא בנוסח האדמו”ר מחב”ד זצ”ל “מעט מעט אגרשנו מפניך”, לאמור: להעלות את הנושא, להצטרף להחלטת הרוב למזג את בית הכנסת, ולהציע כי זה יהיה הנושא הבא בו תדונו. לבקש אישור לארגן ערב על הנושא בו יופיעו הן אנשים שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת בשל אי נגישותו ובין רבנים שיעלו את הנושא במשמעות ההלכתית שלו, ועל ידי כך לקדם את הנושא בדרך הטובה ביותר.

כל טוב ובהצלחה. אשמח לעזור

אני מצרף מאמר שנכתב באחד מדפי פרשת השבוע:

פרשת משפטים מהווה נקודת זמן במעגל השנה בו יש לנצל את ההתעוררות ולהזכיר את ענייני הצדק והמשפט, כעניינים התובעים את תיקונם בעולם. ב”ה, צעדנו צעדים משמעותיים ביותר בתחום החסד. אנשי אמונה ואוהבי שמיים פועלים במסגרות החסד בהיקפים של יאומנו. עמותות רבות העוסקות בחסד, גמחי”ם למיניהם, מגביות קבועות ומיוחדות למען משפחות שקרסו ועוד ועוד. בניו של אברהם אבינו עליו השלום ממשיכים את יסודות החסד המיוחדים שהטביע בנשמתנו. הוא אשר לימד אותנו כי גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, ובדרכו הולכים אנו וממשיכים את עשיית החסד הגדולה. במקביל לעולם החסד מלמדת אותנו התורה בפרשת השבוע הזו כי עלינו לבנות גם את בניין הצדק והמשפט. צדק ומשפט אינם מעשים וולונטריים, כי אם חובה של ממש. הם לא תוצאה של התרגשות נפשית והתעוררות מידת הרחמים, כי אם שיפוטיים והכרחיים בדין. הם אינם מייחסים עדיפות למסכן ולעני – להפך, התורה הזהירה אותנו “ודל לא תהדר בריבו”, בדיוק שפי שהזהירה שלא לקחת שוחד ולא לאפשר לעשיר לנצל את עוצמתו הכלכלית בעולם של צדק אין מדברים על חובות המוטלות כלפי העני והחלש, כי אם בזכויות המוענקות לו בדין, כשאין הוא חייב להתחנן לקבלן, אלא זכאי להם מעצם מהותם.

שני גופים נוספים קמו בעת האחרונה כדי להגדיל את הצד בעולם. ראשון בהם הוא החבורה הנפלאה של “במעגלי צדק”, אשר ראו חובה לעצמם להיות שותפים בהנחלת הצדק ותודעתו לאומה הישראלית. הם מוציאים כתב עת העוסק בסוגיות הצדק, הם מייסדים “תו תקן חברתי” אשר תובע מבעלי העסקים לפעול בצדק כלפי קהל הלקוחות וקהל העובדים, וכן לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות, הזכאים לנגישות זו בדין ועוד ועוד. הקביעה הנבואית כי “ציום במשפט תיפדה ושביה בצדקה” אך מקבלת חיזוק ממעשים אלו, וחלק בלתי נפרד מישועתם של ישראל מותנה ביסוד החברה על אדני הצדק. זו מהותה של פרשת השבוע שלנו, המלמדת את העם לדבר בשפת המשפטים המיוחדת לאומה הישראלית.

מהלך נוסף הוא הקמת בית דין לדיני ממונות מיסודו של כולל ארץ “חמדה”. במקומות שונים ברחבי הארץ כבר פזורים בתי דין לדיני ממונות, המציעים לציבור הרחב להתדיין בשאלות הנוגעות לסכסוכים שיש בין אדם לרעהו בבית הדין הפועל על פי ההלכה. כעת מוקם בית דין נוסף, מגובה בתלמידי חכמים עצומים, המתכוון לפעול על פי דרכה של ההלכה, בצירוף כללי האתיקה והדיון של העולם ההלכתי. מדובר באלטרנטיבה של ממש למערכת המשפט של מדינת ישראל, שאינה עומדת בעומס, ואינה משרתת את הציבור כראוי. בית דין זה יעניק למתדיינים בו לא רק תוכן של דיון על פי תורת ישראל, כי אם גם מסגרת דיון נאותה, וללא עינוי דין המהווה את אחד מסימני ההיכר של מערכת המשפט של המדינה, וגורם לאיבוד האמון במערכת החוק והמשפט. לא רק מערכת משפט כי אם גם ימי עיון והטמעה של יסודות המשפט העברי ינוהלו על ידי המהלך החיוני הזה, והוא מצטרף כאמור אל מהלכים נוספים בכיוון זה.

המגמה העליונה היא אפוא בניין אדני הצדק והמשפט כיסוד החברה הישראלית, בד בבד עם החסד העצום שפורט לעיל. מגמה זו מתאימה מאוד לדברי הנביאים, אשר לימדו כי רצון ד’ הוא בעיצוב פני חברה שהחיים בה מתנהלים לאור האמת והשלום, ולאור עשיית המשפט ואהבת החסד. מהותה של מדינה יהודית מתאפיינת גם בשערי משפט ברורים ועומדים, ובתיקון המתמיד של עוולות הנעות בחברה, תוך הקפדה שבעלי היכולת הממונית והשלטונית לא ינצלו את עוצמתם כדי לעשות עוול, ותוך הקפדה שסכסוכים שבין אדם לחבירו ימצאו מסגרת מתאימה ויעילה שתשיב את השלום למקומו, ותאפשר את בניינה של החברה במבנה הראוי והמתאים.

וכן מאמר שנכתב ב”במעגלי צדק”:

פעמים רבות ציוותה תורת ישראל על השוויון במשפט: “מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה”. מדובר בעיקרון על של מערכת המשפט, שכן אין אפשרות לקיים משפט צדק כאשר אין הבאים בפניו שווים. עיקרון יסודי זה חלחל לשולחן ערוך, וסדרי הדין בישראל באים להבטיח כי הכל יהיו שווים בתהליך השיפוטי. הנגישות לצדק והשוויון בו הם הבסיס להלכות כמו “מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך. אי זהו צדק המשפט ? זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר – לא יהא אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך, ולא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות. שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויין אומר למכובד או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו או לבוש כמותו עד שתהיו שוין אחר כך תעמדו בדין” (רמב”ם הלכות סנהדרין פכ”א).
האם מדובר בתהליך השיפוטי בלבד? האם עיקרון זה מותנה לנגישות לצדק בלבד? האם אפשר להרחיב את גבולו? מדברי מסכת אבות וההתייחסות אליהם ניתן ללמוד כי אין מדובר רק בשיפוט במובנו הצר. מסכת אבות, שהרבה מיסודה הוא הוראות לדיינים, הפכה לחלק בלתי נפרד מההדרכות הכלליות לאומה כולה. המשפט אינו בא ליישב רק את היחסים שבין אדם לחבירו אלא לקבוע עקרונות יסוד בסיסיים לקיומה של חברה יהודית צודקת.

פנים רבות לחובה לתיקון החברה ולעשיית צדק ומשפט. צדק ומשפט משמעם בין השאר אחריות חברתית לתיקון חברתי כולל, בו ישנה התחשבות במעמד המיוחד של כל אחד ובמה שנדרש לו כדי שיוכל להיות אם ירצה במרכז הוויית החיים ולא בשוליה. החברה חייבת לעצב את עצמה בדרך של העמדת אפשרות שווה לאנשים שונים. הנקודה החיונית ביותר לשוויון הזדמנויות היא הנגישות. רק בשעה שאדם מוגבל אינו חש מגבלה כלשהי הנובעת מעניינים טכניים יכולה חברה להיקרא חברת צדק. המרכיבים השונים של התשתית החברתית כולם צריכים להיות נגישים לכל – בין אם מדובר בנגישות פיזית ובין אם מדובר בנגישות מעמדית או חוקית.

נגישות הלכתית משמעה שכל מי שהוא מוגבל ייתקל בכמה שפחות בעיות טכניות ברצותו להגיע למקום אליו הוא צריך להגיע. נגישות משפטית משמעה שלא ייבנה בית כנסת חדש בו אין נגישות לנכים או למבוגרים, אין התחשבות באלה שאינם שומעים היטב, ואין עזרת נשים המתאימה לנשים ועגלות. נגישות משפטית משמעה מוסדות חינוך המאפשרים לכל ילד ללמוד בהם, ואינם מגבילים אותו בגלל קשיים טכניים. נגישות משמעה איסור הלכתי מוחלט על חנייה – אפילו לרגע – במקומות חנייה השייכים לנכים. נגישות הלכתית משמעה הקרנת דיונים פומביים על גבי מסך כדי שאלה המתקשים בשמיעה יוכלו לקרוא. נגישות כוללת משמעה שמי שאינו רואה יזכה בהנחות במיסים כאשר מדובר בציוד מיוחד המאפשר לו להנחות את עצמו בדרך. נגישות כוללת בתוכה גם בניית שרותים מיוחדים המאפשרים למוגבלים להשתמש בהם, והקפדה יתרה שלא לתפוס אותם לחינם ועוד ועוד.

הצד השווה שבכל אלה שהחברה אינה רואה בכל אלה מעשי צדק, או דבר מה התנדבותי שהצדיקים מקבלים על עצמם. היא רואה את אלה כחובה מוסרית וחברתית, וכזכות יסוד שאינה מוענקת על ידי החברה, אלא נובעת מהיותו של כל אדם ברוא בצלם אלוקים, והחובה לאפשר את מימוש דמות האדם בצורה המלאה ביותר. זוהי רדיפת הצדק במשמעות המלאה של המילה, ומכאן נובעת החובה לחתור להסרת כל מכשול פיזי כדי לפתוח את כל האפשרויות בפני כולם. זו אחת המשמעויות של “כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי ד’ עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ד'”.

כל טוב

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים