שלום וברכה
נקודת המוצא החד משמעית היא שהרשעת אדם בשל הודאה שהושגה ממנו בעינויים – אסורה לחלוטין. היא אסורה כי ההודאה לא אמינה; היא אסורה כי בכלל אין להרשיע אדם רק על פי הודאת פיו; היא אסורה בדיוק מהנימוק המופיע גם בשאלה – בשל העובדה שמדובר גם בהיתר לעינויים, והוא מסוכן ביותר, שכן שלטון שיש לו רשות להשתמש בעינויים כחלק מתהליך פלילי הוא עיוות נורא. הוא גם גורם נזק עצום למענים. איזה בני אדם הם נעשים כתוצאה מכך?ההיתר היחיד לשימוש בעינויים הוא ב”פצצה מתקתקת”, שהמטרה אינה הודאה או הליך פלילי, אלא מניעת נזק שיתרחש בוודאות אם לא יהיה ביד כוחות הביטחון המידע הנדרש לצורך כך.
כאשר מבקשים לבחון משפט ספציפי לאור העקרונות האלה, צריך לבדוק: א. האם ההודאה הושגה בעינויים?ב. האם יש ראיות חזקות נוספות? וכדו’. ואז אפשר לקבוע את העמדה ביחס אליו. צריך כמובן לקרוא את העובדות כדי לדעת את המציאות הזו.
כל טוב ושלא נדע
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה