שלום וברכה,
סוגיית פסיקת הלכה על ידי הבינה המלאכותית היא רחבה מאוד, ועסקנו בה במקומות מגוונים. הדברים הבאים נכתבים כראשי פרקים:
מחד גיסא, הבינה המלאכותית משתמשת במאגר מידע ענק, חשופה לתשובות רבות ומגוונות שניתנו לשאלות הלכתיות על ידי פוסקי הלכה, מעבדת ו"לומדת" את התשובות השונות, ומפיקה את העולה מתוכן. יש בה תרומה עצומה לפסיקת ההלכה, למקורות שונים, ולעמדה העקרונית העולה מתוך פסיקות קודמות.
ומאידך גיסא, אין היא יכולה להוות "פוסקת הלכה" מסיבות שונות: מבחינה מוסדית, פסיקת הלכה נעשית על ידי ממלאי מקום הסנהדרין – שהם תלמידי החכמים; לא זו בלבד, אלא שפסיקת הלכה אינה נעשית רק על ידי תקדימים, אלא גם על ידי בחינה מחודשת של סוגיות הלכתיות. מעבר לכך, יש ליקויים רבים בבינה המלאכותית, כגון המצאת מקורות ושימוש במידע לא אמין. ובאופן כללי – בד בבד עם האובייקטיביות של פסיקה הלכתית, יש בה גם ממד סובייקטיבי, בין של הפוסק ובין של המקרה הנידון.
הצעתנו היא לראות בבינה המלאכותית חברותא, לאמור: כמו חברותא, היא כלי מובהק ומצוין להעלות רעיונות שונים, להבאת מקורות ותקדימים שאינם ידועים לרב, לעיבוד של הפסיקות הקיימות וכדו'. אולם הסמכות הבלעדית לפסיקת הלכה נמצאת בידי הרב הפוסק, והבינה המלאכותית אינה יכולה לתפוש את מקומו.
שימוש מושכל ונבון בה יכול להביא ברכה גדולה לעולם ההלכתי ולפסיקת ההלכה.
כל טוב,
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית לשאלות הלכתיות ואתיות?
- האם יש לתורה מה להגיד על בינה מלאכותית?
- בינה מלאכותית: האם שימוש צבאי במערכות אוטנומיות מוסרי?
