שלום וברכה
שאלת חובת הציות להוראות, בעיקר כאשר מדובר בהוראות שיש להן השלכה בדיני נפשות – היא שאלה סבוכה וארוכה. אנסה לנסח אותה בקיצור:
א. נקודת המוצא היא שההוראות מחייבות. הדבר נובע גם מתוך ההנחה שהשלטון משקלל את כל ההיבטים של הנושא, וגם בשל העובדה ש"הוו מתפללין בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", כלומר: הסכנה הגדולה של אנרכיה בכללה.
ב. יש שלב שבו השלטון מאבד את האמון בו. הדבר קורא לדעת הפוסקים בעיקר בשני מצבים: מצב אחד כאשר השלטון אינו פועל בשוויון, אלא מוטה באופן בולט לכיוונים מסוימים; מצב שני שבו השלטון עצמו מאבד את משילותו, עושה פעולות בלתי מוסריות ומנוגדות להלכה באופן כופה, אינו אוכף את דרכו, וכדו'. הבעיה היא מי קובע מתי הדבר אכן מתרחש?
לכן, צריך להיזהר מאוד מלהפר את ההוראות האלה. ורק אם מתקיימים התנאים דלעיל – מותר להפר אותם.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- איך להתייחס לאישי ציבור שקוראים להפר את הנחיות משרד הבריאות?
- תאונות יקרו רגע לפני ההגעה הביתה
- כיצד לנהוג מול מפירי הנחיות משרד הבריאות בבית הכנסת?
