האם מצוות כיבוד אב ואם חלה גם על הנכדים?

שלום וברכה

אני קורא בין השורות של השאלה כאב גדול, ותחושה עמוקה של נטל שאינו נישא על ידי כולם בצורה הוגנת. מטבע הדברים, אין בידי יכולת להיכנס לנושא המשפחתי הממוקד בלי להכיר ובלי לדעת את הרקע. על כן, אתייחס להיבטים העקרוניים שבשאלה, ואם יש רצון לעסוק במימוש הדברים – אפשר להמשיך את הדיון:

א. פוסקי ההלכה נחלקו בשאלת רמת החיוב של נכדים כלפי סבא וסבתא (ראו שו”ע יו”ד רמ כד ברמ”א). המקובל הוא שחובה כזו קיימת. לא זו בלבד, אלא שהש”ך שם פסק כב”ח שאם אין אפשרות כלכלית לעשות זאת ואילו לנכד יש – כופים אותו לעשות זאת. פוסקים רבים לא כתבו שהחובה היא עד כדי כך, אולם הכיוון הכללי הוא שהחובה הזו קיימת, אם כי היא תלויה כמובן ביכולת.

ב. הוגנות היא חלק בלתי נפרד מהאתיקה, וכמובן היא קיימת גם כאשר אנו עוסקים במצוות כיבוד אב ואם. המצווה הזו מוטלת על הילדים כולם, ומימושה צריך להיות בהגינות. הגינות אין פירושה שוויון, כי היכולות שונות וכדו’, אולם המאמץ צריך להיות מותאם לכל אחד, ולא רק לאחד הילדים.

כל טוב ואריכות ימים

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

• כיצד אחים צריכים להתחלק בכיבוד הורים?
• הטיפול בהורים פוגע בטיפול בילדים. מה עושים?
• הרב שרלו: “אין חובה לכבד הורה מתעלל”