בית » שאלות » אתיקה רפואית » האם מכירת איברים להשתלה מן המת היא אתית?

האם מכירת איברים להשתלה מן המת היא אתית?

שאלה:

1. מה דעתכם על מכירת איברים להשתלה מן המת? הגיוני שאם היו מתירים מכירת איברים כזו היה אפשר לספק הרבה יותר איברים להשתלה, וחייהם של רבים היו משתפרים או ניצלים! מדוע שלא נעשה זאת?

2. אם זה בגלל אמנות בין לאומיות – וכי אמנות בין לאומיות גוברות על החובה להציל חיי אדם? ומי התיר למדינה לחתום על אמנה כזו?

3. ושמא תאמר שהסיבה בגלל שמישהו יאלץ למכור איבר להשתלה מן המת בלי רצון אמיתי. נניח שזה המצב, וכי הספק שמא ימכור מישהו איבר מן המת חשוב יותר מהצלת חיי אדם?

4. ובכלל, לא ברור לי למה הסכמת קרוב משפחתו משנה בכלל? מי אמר שיש לקרוב הזה זכות להחליט אם כן או לא להציל חיים באמצעות תרומה מן המת? האם הגופה שלו?

5. ואולי זה בגלל שירצחו אנשים רגע לפני מותם בגלל תאוות כסף? נדמה לי שטיעון כזה קשה מאד לאומרו על מערכת הבריאות בישראל.

ולכן, אני חוזר ושואל, מה דעתכם על תרומת איברים מהמת בכסף? אין לי ספק שאם היו מתירים את זה היינו מצילים יותר חיי אדם. ואיך מותר שלא לעשות זאת?

תודה רבה

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

אלו שאלות כבדות משקל, והן לא פשוטות כלל ועיקר. מדובר בדילמה, ומטיבה של דילמה – יש טיעונים כבדי משקל לכאן ולכאן. כיוון שאתה כתבת את הנימוקים לצד אחד – אני אכתוב את הנימוקים לצד השני, אך אדגיש שוב שאני עושה כך לא בשל דחיית הנימוקים שלך, אלא בשל העובדה שיש טענות חזקות גם לצד השני:

א. ההנחה כי אם יותר למכור להשתלה מן המת – יהיו יותר אברים, היא הנחה מפוקפקת, שכנראה אין לה על מה שתסמוך. ההערכה של העוסקים בדבר היא בדיוק להפך: לצורך כסף לא ימכרו את הגופה, ובמצב כזה גם לא יסכימו לתרומת אברים אלטרואיסטית (כי זה הפך להיות ממוסחר), ודווקא כאשר מדובר בתרומות אלטרואיסטיות מסכימים יותר. השנה, לדוגמה, בישראל – כ-2/3 מהמשפחות הסכימו לתרום בזמן אמת.

ב. ברם, אתה צודק שהדיון האתי חייב להתנהל בהנחה שהמכירה הייתה מעלה את מספר הגופות הזמינות להצלת אברים. וכאן יש כמה נימוקים – אלך ראשית בסדר שלך:

ג. אמנות בינלאומיות אינן נכונות רק כדי למצוא חן בעיני אומות העולם. הן מצילות חיים! אנחנו חלק ממארג בינלאומי של אברים, וכשיש במדינה מסוימת אברים שהם לא צריכים – ומתאימים לחולה מסוכן בישראל, הם נותנים לנו אותו. מדינה הסוחרת באברים מוצאת תחת קלון ממארג זה, כך שלמעשה ימותו הרבה אנשים בגלל זה (ככל הזכור לי, ב-2018 הגיעו לישראל כ-35 אברים מצילי חיים, שזה המון). השאלה היא אפוא מי מתיר למדינה לא לחתום על אמנה זו.

ד. האמנות הבינלאומיות אף הן לא גזרה משמיים, אלא הן החלטות של בני אדם, שהגיעו למסקנה שמכירת גופות היא מעשה שלא ראוי לעשותו. הדבר פוגע בקדושת גוף האדם וביחס אליו. אם אברים נתרמים כתוצאה מעולם רוחני של חסד – זה עילאי; אם הגופות נמכרות – זה מדרדר את מעמד האדם. זו עמדה המתאימה מאוד לעמדת ההלכה, בדבר קדושת הגוף גם לאחר המוות, ואי-הפיכתו לנושא למסחור.

ה. תאוות הכסף תביא מהר מאוד לבעיות קשות מאוד. אמנם, גם את טיעון המדרון החלקלק הזה צריך לסייג (ראה למשל כאן), אולם לא ניתן להתעלם מכך.

ו. אתה הצודק מאוד בשאלת מעמד המשפחות, אולם זה לא קשור לדיון הזה – זו שאלה גם ללא מכירת גופות מה פתאום המשפחה קובעת.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Thumbnail image credit:
מקור תמונה


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים