שלום וברכה
זו שאלה עדינה מאוד ורגישה מאוד, והיא נוגעת בכמה תחומים במוסר, באנושיות ובהלכה.
בשאלות מורכבות מעין אלה חשוב להתחיל את הדיון בנקודות המוצא: יש לאדם בחירה חופשית, וצריך לכבד אותה. חלק בלתי נפרד ממנה היא החובה הבסיסית לומר לו את האמת, אלא אם כן יש הצדקות משמעותיות לסטות ממנה. כתבנו על כך כאן עם הפניה גם לדבריו של הרב פרופ' שטיינברג הי"ו, שאנו מסכימים איתו לחלוטין. החובה לעשות כך מתחזקת גם בשל העובדה שאין אנו בטוחים שזו לא האפשרות הטובה ביותר עבורו, וגם בשל החובה הכללית להיות איש אמת.
ברם, במקרה בו אתם דנים יש שני עניינים המחייבים לבחון האם במקרה הזה יש לסטות מנקודת המוצא:
א. לא ברור שהוא אכן מסוגל לקבל את ההחלטות, ושאמירת אמת אכן פותחת בפניו את הפתח לעשות זאת. פוסקי הלכה כתבו כי בשעה שיש אפשרות שאמירת האמת לחולה תסכן מאוד את מצבו – אין להיצמד לכך.
ב. מי ש'משלם' על ההכרעות של אביכם זו אמכם, העול עליה כבד מאוד, וכאשר מדובר בכבוד האב על חשבון עול האם, אין זה נכון להטיל עליה את המשימה הכבדה הזו. אם אחד האחים היה לוקח אותו לביתו שלו (בהנחה שזה טוב לאבא) שיקול זה היה פוחת, אולם במצב אותו אתה מתאר קשה להבין כיצד ניתן להטיל על האמא את החובה הזו.
לכן, המצב המיוחד הזה מתיר להציג בפני האב מצג שווא, אם זו הדרך היחידה לפעול. המקורות להיתר נמצאים במאמר מדבר שקר תרחק, ואפשר לקרוא לפחות את המסקנות המופיעות בסוף.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
