שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
חלק בלתי נפרד מהדיון האתי והמוסרי על התנהגויות מסוימות מצוי גם בשאלה על מי מוטלת החובה האתית המסוימת. אמנם גם כשהיא מוטלת על מוסד מסוים או על אדם מסוים – הסובבים אותו והקשורים בו צריכים לבחון מהן ההשלכות עליהם (כגון: האיסור לגנוב מוטל על הגנב, אולם גם לסובבים אותו אסור לסחור בסחורה גנובה, ראי משנה בבא קמא פ"י מ"ט), אולם לא תמיד זה כך.
בנושא שאת עוסקת בו שקלול הנימוקים השונים מוטל על הממסד. לא על האדם הפרטי, בעיקר לאור העובדה שאין לו את הכלים לעשות את זה. הממסד הוא זה שצריך להחליט האם יהיה נכון לזרוק כמה מנות חיסון כי המחיר המערכתי של "חיסוני עודפים" הוא עצום (איבוד האמון הציבורי; חוסר התאמצות של קופות החולים לחסן את אלה שראויים לקבל את החיסון קודם וכדו'), או שאין אנו רשאים לזרוק מנות חיסון וכדאי לנצלם. על כן, כשהשאלה מופנית לאדם הפרטי שמנצל קריאה ציבורית לבוא להתחסן בעודפים – אין טענה אתית נגדו. הדבר היחיד שצריך לשקול הוא קבלת המנה השניה על ידי מתחסני ה"עודפים", אולם זו סוגיה אחרת.
לעומת זאת, הממסד בוודאי חייב לשקול שכר הכרעה זו כנגד הפסדה. לנו העומדים מבחוץ אין את הכלים לעשות את זה, אולם אנו חייבים לתבוע מהממסד לשקלל את כל השיקולים לפני שהוא קורא להתחסן בעודפים, בדיוק כפי שכתבת. אפשר שההכרעה הזו נכונה, אולם כל זאת ניתן להיאמר רק אם נלקחו בחשבון כל ההשפעות וההכרעות. אנו רק יכולים לומר כי מבחינה מוסרית – חובה על הממסד לשקול גם את ההשפעות הרחבות של "חיסוני העודפים", ולא רק את המנות הנזרקות, ומותר לקבל הכרעות מערכתיות גם אם משמעות הדבר הוא זריקה של כמה מאות מנות חיסון. העמדה הזו תאפשר לממסד לשקול את הכל, ורק לאחר מכן תהיה עמדתו (בין אם בעד ובין אם נגד) קבילה מבחינה מוסרית.
ובוודאי שמוטל עליו לבחון האם יהיה נכון כי בשקלול בין נתינת המנה השניה למתחסני העודפים ובין הקצאתה כמנה ראשונה לאחרים שלא התחסנו – תועדף הקבוצה השניה. צריך כמובן קודם כל לבדוק האם זה נכון רפואית (כי אפשר שמנה ראשונה ללא שניה רק מחריפה את המצב וכדו'), ואם כן – יהיה נכון לפעול כנגד זה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- רבנים סרוגים תומכים בכנס מתנגדי החיסונים
- האם ישנה חובה הלכתית להתחסן נגד קורונה?
- אני מניקה. האם לעשות חיסון לקורונה?
