שלום וברכה
יישר כוח על הרגישות ועל האחריות.
הבה נבחן את עצמנו, ולאור זאת נדע את התשובה הנכונה: האמנם אנו מתביישים רק מדברים שהם תוצאה של אשמה ואחריות שלנו, ואין אנו מתביישים מדברים שכלל לא באשמתנו?
האמנם כל דבר טבעי אנחנו שיש בנו אנו מסכימים שיוצג לעין כל? כל מום גופני? כל פגם אסתטי שאנחנו לא אשמים בו?
אכן, יש בתוכנו אנשים ונשים שהחליטו לחשוף את הדברים לעין כל, מהנימוקים החשובים כל כך שדבר שאין אדם אשם בו או אחראי עליו – אין גם מה להתבייש, ואולי אף לראות בכך שליחות משמעותית כדי לחזק את האחרים. אולם חלק גדול מתוכנו, ואולי אפילו רוב, בוודאי שאינם רוצים שתמונתם הזו תהיה מפורסמת לעין כל.
ועל כן, כמו בהרבה מצבי ספק, כשיש ספק משמעותי שמא הדבר מבזה את ההורים – בוודאי שאין לעשות כן, ולפעול על פי הכלל של "שב ואל תעשה – עדיף".
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
