בית » שאלות » אתיקה בינאישית » האם מותר לפרסם מידע על מי שעבר עבירה לאחר זמן?

האם מותר לפרסם מידע על מי שעבר עבירה לאחר זמן?

שאלה:

ישנן ארצות בהן קיימת לאדם זכות ‘להישכח’ כדי לאפשר לו ולמשפחתו להשתקם. כלומר שבחלוף זמן מסוים מוטלת החובה על מי שפרסם את העבירה שעשה לדאוג שהיא לא תופיע יותר באתרו, ותושכח ממנועי החיפוש.
יש בזה משהו מאד יהודי (חזרה בתשובה, תקנת השבים) אבל, מי יקבע שהוא אכן שוקם לחלוטין, ואין צורך להיזהר מפניו?
מהצד השני, האם אין לכל אדם זכות ואפילו חובה להגן על עצמו ועל סביבתו, כשהדרך לעשות זאת היא באמצעות חיפוש מידע על האחר (לדוג’ לפני שאעסיק עובד הייתי רוצה לדעת אם הוא מעל בעבר בכסף, גם אם חלף זמן והוא טוען שהשתקם).
ובכן, מה עושים?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

השאלה שאתה עוסק בה מעסיקה כיום את כל העולם הדיגיטאלי, כיוון שיש לה פנים רבות ומגוונות, והיא ממש חורצת גורלות. העלית חלק מהנימוקים, כמו העיקרון של תשובה ושל תיקון. מעבר לכך, ישנם עוד היבטים הלכתיים שמשפיעים על כיוון ההיתר לעשות זאת, ובעיקר איסור אונאת דברים, שאוסר להזכיר לחוטא את חטאיו הקודמים, שהוא לא רק זכות של זה שחטא אלא גם חובה של הציבור ושל החברה.
ברם, בדיוק כפי שכתבת, יש גם שיקולים כבדי משקל לצד השני – למן שיקול האמת, דרך החובה של ״לא תעמוד על דם רעך״, והנזק הגדול שיכול להיווצר לציבור ולאנשים פרטיים מכך שהאמת על אדם מסוים לא תיוודע, וזו יכולה להיות פעולה של הלבנת עבירות, שלעתים יש לה משמעויות חמורות, כגון כשמדובר בפדופילים.

ההדרכה אפוא צריכה להיות מורכבת מהרבה מאוד שיקולים, וביניהם:
א. ככל שהעבירה שמדובר בה קלה יותר – כן יש יותר מקום להתיר את שינוי התדמית.
ב. ככל שהסכנה העתידית חמורה יותר, ויכול להיווצר מכך נזק לציבור – כן יש יותר מקום לאסור את הדבר.
ג. ככל שמדובר ביכולת של אנשים (לדוגמה: מעסיקים) להגיע למידע גם אחרי ההסתרה עם מאמץ מסוים – כן יש יותר מקום להתיר את זה.
ד. ככל שמדובר בפעולות של הצפת מידע טוב על האדם (ועל ידי כך לקדם דברים טובים עליו לשורות הראשונות של מנועי החיפוש) ופחות על מחיקת מידע אסור – מותר יותר (יחסית).
ה. ככל שמדובר בנפילה חד פעמית – יש יותר מקום, ואם מדובר בעבירות סדרתיות – יש יותר מקום להימנע.
ו. ככל שעבר זמן רב מאז העבירה והוא לא שב למעשים האלה – כן יש יותר מקום.
וכן על זה הדרך. לא ניתן לנסח אלגוריתם שיקבל החלטות מתמטיות בנושאים אלה, אולם כאשר עובדים לאור המצפן הזה מגיעים בדרך כלל להחלטות נכונות יותר.
לא זו בלבד, אלא שהעקרונות האלה הם עקרונות. כאשר חברה העוסקת בתחום הזה צריכה ליישם אותם היא נתקלת בבעיה קשה, גם בשל הגו׳נגל שהיא מתפקדת בו (אחרים ייקחו את העבודה והם כלל לא פועלים בכללים אתיים), וגם בשל העובדה שחלק גדול מהמידע לצורך קבלת ההחלטות לא נמצא בפניה, והיא לא מסוגלת להתחיל תהליך של חקירה מה באמת עושה אותו אדם, והאם הוא אכן בעל תשובה או פושע מתחפש. לכן הדברים מסובכים מבחינה מעשית.

אבל ניתן לקבוע כללים כדלעיל, ולנסות לפעול לאורם. לעולם קודם נזק חמור שיכול להיווצר לציבור מאשר זכותו של אדם להשכיח את חטאיו החמורים הקודמים, ובד בבד ישנה חשיבות עליונה ליכולת התיקון והתשובה.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

סגור לתגובות.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד