שלום וברכה
שאלה זו היא רגישה ועדינה מאוד, ונוגעת בענייני דאורייתא לשני הצדדים – הן איסור הלבנת פנים, לשון הרע וכדו', ומצד שני החובה לקיים את "ולא תעמוד על דם רעך". החזקוני על התורה, בפירושו השני, אכן כתב שלא לחינם נאמרו שתי המצוות האלה בפסוק אחד, כדי ללמד שאנו חייבים לדעת שאנו מחויבים לשני הצדדים – גם להיזהר מאוד מלפגוע באנשים, וגם להיזהר מאוד שהשתיקה לא תביא לעמידה על דם רענו.
לפיכך, אנו מודרכים לפי העקרונות של החפץ חיים בתחילת פרק עשירי, לאמור: נקודת המוצא היא שלא כותבים דברים רעים על בני אדם. ברם, ישנם מצבים שבהם חובה להגן על הבריות, שזה הבסיס ל"לשון הרע לצורך", שכאשר הם מתקיימים אסור לשתוק, וחייבים להתמודד עם הבעיה.
החובה הראשונה היא כמובן לפעול לשם שמיים – לא מצד רצון להיות צודק ומוערך, לא מצד הרצון לנקום או לפגוע, אלא רק מצד העניין עצמו, שאם לא הייתה חובה לעשות כך – לא היינו עושים. לאחר מכן יש לקבוע את הנחיצות, לאמור: האם אמנם מדובר במצב בו אותה משפחה ממש מסכנת את הבריות. אם אכן זה כך, יש לבחון האם אפשר קודם כל לשכנע אותם, ולבקש מהם לנהוג כהוראות. אם הדבר לא נענה – אז יש לעשות זאת במידה המצומצמת ביותר האפשרית, בלי להגזים ובלי להשפיל, רק בנוסח של שרות ענייני לציבור (המילה "שיימינג" אפוא אינה מוצלחת, כי היא כוללת בתוכה Shame לאמור: ביוש, וזה בוודאי אסור).
כאשר כל אלה מתקיימים אז אכן מקיימים את מצוות התורה "לא תעמוד על דם רעך", תוך זהירות מוקפדת שלא להלבין פנים.
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
- סערת הקורונה – כל התוכן מבית צהר לאתיקה
- פרסום שמות החולים בקורונה – חובת הפרט או חובת הכלל?
- האם יש מצווה לפרסם את שמותיהם של החולים בקורונה?
