שלום א. היקר.
יישר כוח על השאלה ועל עמדך.
לסוגיה זו שני רבדים, ואפשר שאם נקשור את שניהם ייפתח פתח מסוים:
זכויות יוצרים אמנם לא הוגדרו בצורה משמעותית בגמרא, שכן הנושא הזה כמעט לא היה קיים אז, אולם עם המצאת הדפוס עסקו בכך פוסקים רבים, והגדירו את היחס ההלכתי לזכויות היוצרים. ההלכה כן מכירה בזכויות אלה, על אף שהם ערטילאיים. החשיבות נוגעת גם לכך שיש בהפרת זכויות יוצרים פגיעה ביוצר עצמו ובהתפרנסותו הכלכלית מפרי עמלו, וגם משמעות ציבורית רחבה, של צמצום היצירה על ידי יוצרים שגונבים את פרי עמלם. גם העובדה שהחוק אוסר זאת היא בעלת משמעות הלכתית. מעבר לכל אלה, זה באמת לא מוסרי.
שאלה בפני עצמה במסגרת זכויות היוצרים היא שימוש בקטעים קטנים, כמו צילום של כמה עמודים מספר, או נקודה מסוימת מהקלטת ההרצאה. על אף הכלל העקרוני ש"דין פרוטה כדין מאה" ההלכה מכירה ברמה מסוימת של "מחילה", ומתירה לעשות זאת. זו גם עמדת מערכת המשפט – החוק והפרקטיקה.
ממוצא דבר ברור שאסור גם הלכתית, גם חוקית וגם מוסרית לצוות שלכם להעביר לעצמו השתלמות על ידי גניבת זכויות שימוש בהקלטות שהם חלק מקורס בתשלום.
רובד שני של הסוגיה הוא האחריות של הנוכחים בהשתלמות, המתנגדים לשימוש בהקלטה. הדבר הראשון שנכון לעשות הוא לבקש לקיים דיון מסודר (לא רק הבעת מורת רוח במסדרון) על הנושא, ולהציע לפעול לאור האמור לעיל. זה לא יחסום הדגמה קטנה מתוך שיעור, אבל כן יחסום את פעולת הגניבה האסורה.
אם לא שומעים לך –
אם ההשתלמות מבוססת כולה על הקלטת – איני מבין כיצד ניתן להשתתף בה.
אם היא מובאת אמנם בהיקפים גדולים אסורים, אולם הדבר נעשה כחלק מההשתלמות – האחריות לכך אינה מוטלת על המתנגד, והוא יכול להיות חלק מהשתלמות זו.
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
