שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה והרגישה הזו.
שיקול הדעת היחיד הקובע במקרה הזה הוא שאלת טובתו של האדם שצחקו עליו.
אסור לנו לשתוק אם פגעו בו במסתור מבחינתו ("ארור מכה רעהו בסתר"), או הלבינו את פניו, שאלה מהדברים היותר חמורים שיש, ולומר לעצמנו כי זה לא ענייננו –
ואסור לנו להודיע לו אם אנו סבורים שההודעה הזו לא תיטיב איתו, ורק תגרום לו יותר עגמת נפש בלי יכולת להתמודד עם המציאות הזו. זה מצב נדיר יותר, אבל לפעמים הוא קיים.
לכן, נקודת המוצא היא כן לומר לו, וכמובן בדרך הראויה: בפתיחת לב, בעדינות ורגישות, בהקשבה לתגובותיו ובניסיון להקל עימו וכדו'.
ורק אם ההערכה היא כי מוטב שהדבר ישתקע ולא יעסקו בזה יותר – אז להעדיף את השתיקה.
כל טוב
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר