שלום וברכה
ראשית, אנחנו מאחלים הצלחה במציאת עבודה, והעסקה בתנאים הוגנים ומוצלחים.
בשל העובדה שלא שמענו את עמדת המעביד ואת הסיבות שהוא סובר שבגללן מותר לו להטיל את המגבלות האלה – אנו עונים על השאלה מנקודת הנחה שתיאור המציאות הוא בדיוק כפי שתיארת.
הגבלות מעביד על עובד בתחום תחרות או העברת ידע הן נושא שיש לו שני מישורים. מישור אחד הוא המישור המשפטי. על פי ההלכה, מותר לקהילה ומדינה לקבוע כללי העסקה כאלה, וזה חלק מ"תקנות הקהל" המוכרות היטב על פי ההלכה. לצורך ידיעת המצב החוקי והמשפטי במדינת ישראל כדאי כמובן להתייעץ עם איש מקצוע בתחום זה, ולברר מהם הכללים המשפטיים הקיימים במדינה.
היבט שני הוא ההיבט האתי. נראה כי מבחינה מוסרית צריך לאזן בין ההוגנות כלפי העובד, והחובה המוכרת מבחינה הלכתית שלא לשעבד אותו למקום עבודתו ולא לחסום בפניו את הדרך לאפשרויות חדשות (הגמרא והפוסקים לומדים את הדבר מההגבלות הקיימות על העסקת 'עבד עברי', המעניקות השראה לכל דיני עבודה), ובין זכותו של המעביד להגן על עצמו, על הידע המקצועי וכדו'.
ברם, אם המציאות היא כפי שכתבת, ומדובר רק בדרישה שיש בה מן העריצות וההגנה על עצמו בלבד – נראה כי מבחינה מוסרית הוא לא רשאי להטיל מגבלה זו, ולא קיימת חובה לשמור אותן. גם על כך כתבנו פעמים רבות, לאור יישמו של הכלל ההלכתי "עם נבר תתבר".
כל טוב
והנאה מיגיע כפיים.
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- מחויבות עובד למעביד
- אתיקה בראיון עבודה: הסתרת מידע ממעביד
- יחסי עבודה: על כל עסק הזכות להגן על עצמו
- האם מותרת שביתת אחיות? לא מדובר בסיכון חיי אדם?
