בית » שאלות » אתיקה בינאישית » האם מותר למישהו עם גנים פגומים לא להוליד ילדים?

האם מותר למישהו עם גנים פגומים לא להוליד ילדים?

שאלה:

פורסם לראשונה בכיפה, ב בחשון התשעט, 11 באוקטובר, 2018 שלום כבוד הרב, האם מבחינה הילכתית ראוי לבחורה לבחור באופציה של אימוץ טרם היא ניסתה להביא ילדים ביולוגיים? הכרתי לא מזמן בחורה שהחליטה מתוך בחירה שלא להביא ילדים לעולם, אלא לאמץ. מתוך החלטה שהיא איננה רוצה להוריש לילדיה את הגנים הרעים שלה. אני הסברתי לה שאין לי בעיה עם אימוץ, אלא אם כן אין מנוס וכלו כל הקיצין להביא באופן ביולוגי. אך לעשות זאת מלכתחילה נראה לי לא במקום. אך היא בשלה. מיותר לציין שהחלטה זאת גרמה לסיום הקשר בינינו. מה דעתך?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה,

השאלה שאתה עוסק בה מחייבת דיון ארוך ומורכב. אכתוב את ראשי הפרקים בלבד, ואם תרצה להרחיב בדבר מה – אשמח:

ראשית, נגדר את השאלה, ונדון בה רק בהקשר של נישואין, לאמור: לא מדובר בדילמה של בחורה רווקה (אימוץ או הולדה ללא נישואין, שהיא דילמה אחרת לגמרי גם מבחינה עקרונית וגם מבחינה מעשית), אלא לאישה נשואה שיודעת שיש לה בעיות בגנים, ומכריעה לאמץ ולא ללדת בשל סיבות מוסריות בעיניה.

הבנתי את עמדת ההלכה והאתיקה בנושא זה היא חד משמעית, ואני מוצא סתירות בעמדות אחרות. אתחיל בסתירות: אנו מוצאים טיעונים שונים המתנגדים ללידת ילדים על ידי רווקות, או זוגות חד מיניים, וביניהם הטיעון כי מדובר באכזריות גדולה כלפי הילדים שיוולדו לזוגות אלה. מראשית העלאת טיעונים אלה אני מדגיש שלדעתי הטיעונים האלה לא קבילים (אני מבקש להדגיש כי אני מדבר על תקפות הטיעונים האלה, ולא על הנושא בכללו), וזאת משלוש סיבות. ראשונה שבהן היא שיש בהן הנחה שמדובר בטראומה גדולה מספיק כדי לאסור על לידה מסוג זה. הנחה זו מפוקפקת מאוד מבחינה עובדתית. אין ספק שטוב לילד, ברמה העקרונית, להיוולד למשפחה של אבא ואמא, אך כדי לאסור את הלידה למקומות אחרים צריך פער גדול, והדבר לא מוכח (שוב אדגיש כי אני מדבר על רק על סוג הטיעון הזה).

שנית, צריך להניח הנחה אתית שלילד שלא נולד יש זכויות. זהו נושא סבוך מאוד, גם מבחינה משפטית, שנידון לא אחת בתיקים הנוגעים לרשלנות רפואית בתחום הגנטי (זייצוב וכדו’), וכמובן שמקורות היניקה שלי פותחים בהלכה. איני מכיר בהלכה ולו מקום אחד שבו מוכרות זכויות של ילד שלא נולד, ועל כן  – איסור הלידה מכוח עובדה זו הוא בעייתי מאוד. מעבר לכך, אני מזהיר מאוד את השימוש בטיעון זה, שכן אם אנחנו מתחילים לפסוק שיש איסור לידה בשל סיבות שונות הנוגעות לעתיד הילד – יש זוגות רבים שעתיד הילד הנולד בהם הוא אסון של ממש, הרבה יותר גרוע מאשר להיוולד לרווקה, ואנחנו ניאלץ אפוא להתחיל לתת ‘רשיונות לידה’, או לקבוע למי קיימת זכות הלידה ולמי לא.

שלישית, גם אם נניח שיש זכות לילד שלא נולד, בעימות הזכויות שבין זכות האמא והאבא לזכות בילדים וזכותו של הילד שלא נולד, כלל לא ברור שזכותו גוברת.

בשל כך, איני רואה כל מקום, גם כאשר מדובר בגנים בעייתיים (אני מניח שאתה יודע שאין אדם מושלם מבחינה גנטית…גם לא אלו שסבורים שכן), איני מוצא מקום לאסור על הורים ללדת. כמו כל עמדה גנטית, יש מצבי קיצון שיש לדון בהם בצורה ספציפית (כגון: לידת ילד עם מחלה גנטית נוראה שגם אין בו אופק קיום), אולם אני מניח שלא זה המצב שבו אנו עוסקים.

כל זה לגבי הזכות ללדת.

יש חשיבות גדולה לאימוץ ילדים, אולם זה נושא שאינו צריך להיות מותנה בשאלת הזכות ללדת.

כל טוב, ופתיחת שערים

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד