שלום וברכה
קשה לענות על שאלה זו.
אנו מכירים את רבי מאיר, שהמשיך ללמוד מ"אחר", ותוכו אכל וקליפתו זרק.
ואנו מכירים את דברי חז"ל האומרים "…אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".
ויש כמובן עוד מקורות.
נראה כי הדבר תלוי כמובן גם בעוצמת החטא ובהיקפו שהרי אין אדם צדיק בארץ, גם בעוצמת התשובה הציבורית, גם בשאלה האם יש נפגעים ונפגעות שלימוד תורתו ימשיך לפגוע בהם, אך בעיקר בשאלה האם מצטייר קשר בין התחום שבו הוא סרח ובין דברי התורה עצמם, שהרי הם מוקרנים מאישיותו.
מה לעשות בפועל ?
באופן פומבי – לא לצטט ולא להביא כמקור וכדו'. "למה לי רוב זבחכם". זהו חלק בלתי נפרד מתפישת העולם היסודית של השתתת העולם על בסיס הצדק והמשפט, וגם אם דברי התורה מאירים באופן מיוחד אנחנו מוותרים עליהם מול התנהגות לא מוסרית (כמובן, הכל בכפוף לנאמר לעיל, ביחס לעוצמות, לתחום (בין אדם לחברו) וכדו').
באופן אישי – לבחון היטב האם אכן מדובר בדברי תורה חסרי תחליף, שאינם מושפעים מהדמות ומהחטא (שוב, בכפוף לנאמר לעיל).
כל טוב ויישר כוח על השאלה
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
