שלום וברכה
אכן, המציאות המתוארת היא אכן בעייתית מאוד.
א. לדעתי, אסור לחסום כבישים באופן שיטתי כחלק מהפגנה. עמדתי זו היא עקבית לאורך שנים רבות ונאמרה גם כאשר ההפגנות עסקו בעמדות שאני מאוד מאמין בהן, כגון בשעת המאבק על גוש קטיף.
ב. אני חושב שבאמת זה לא שונה, כאמור. בכלל צריך להתרגל כי עמדות מוסריות צריכות להיזהר מלהיות 'צבועות'. הן חייבות להיות עקביות ושיטתיות, בין כאשר הן משרתות אותנו ובין כאשר הן נגדנו.
ג. אחת הסכנות הגדולות ביותר, האורבות דווקא לעובדי ד', היא האלימות והברוטליות. היא נובעת מהאמונה כי כיוון שהמאבק אינו מאבק אישי, אלא על כבוד שמיים – אין לנו רשות לוותר או להתפשר, ואנחנו מייצגים את הא-לוהים, ולפיכך אם ניתן להשיג דברים רק באלימות חובה לעשות את זה כך. יש לכך גם מורשת עמוקה, גם בתורה (שבט לוי בחטא העגל; מעשה פנחס), וסיפורים אלה מהווים השראה עמוקה למי שנוהג כך.
זו טעות חמורה מאוד מאוד, גם במישור האסטרטגי וגם במישור הטאקטי. במישור האסטרטגי הרוחני, כל עוד אין ציווי מפורש מאת ד' לנהוג בדרך זו – אין אדם רשאי לסבור כי מעשהו האמוני והדתי מצדיק את האלימות ואת הפגיעה באנשים, ולא מדובר במצווה הבאה בעבירה, כי אם בעבירה הבאה בעבירה. גם במישור הטאקטי – המחיר של אלימות זו הוא כה כבד, ויש לו משמעויות חמורות שונות, והוא גם לא משיג את המטרות של הנוקט באלימות.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
