בית » שאלות » אתיקה מקצועית » האם מותר לחלק כרטיס ביקור אישי כשאני עובדת מטעם מישהו אחר?

האם מותר לחלק כרטיס ביקור אישי כשאני עובדת מטעם מישהו אחר?

שאלה:

שלום הרב,

שאלתי אותך בזמנו לגבי הדרכת טיולים בכנסיות, ואני עוקבת בעניין אחרי התפתחות הדיון.
בינתיים חוזרת ועולה במסגרת עבודתי כמורת דרך שאלה נוספת:

האם מותר לי לחלק כרטיסי ביקור כאשר אני עובדת דרך מישהו אחר?

אסביר מעט:
סוגי הגופים המזמינים את שרותי הם רבים ומגוונים. יש ביניהם שניתן להניח שאם לא אחלק את הכרטיס האישי שלי הם בכל מקרה לא יפנו לאותה חברה משום שהם גילו עניין בסיורים מסוג אחר לחלוטין שאני מעבירה באופן אישי. יש ביניהם שהם חברות גדולות עם סיורים קבועים. יש שאלה מדריכים-שחקנים כמוני שרק “גוזרים עלי קופון” כשהם לא יכולים להדריך בעצמם. יש חברות שכל עניינן הוא בפרסום והן לא נותנות שום שירות מקצועי (ולכן ברור שאם אפרסם את עצמי הן יראו זאת כפגיעה), ויש חברות טיולים ממש, שיוצרות את הטיול ואני רק מעבירה אותו. יש שהביעו את רצונם שאחלק דווקא את כרטיס הביקור
שלהם. יש שלא אמרו דבר.

בדרך כלל מה שאני עושה הוא, שאינני מחלקת את כרטיס הביקור, אבל אם מישהו מתעקש לקבל את המספר שלי- אני נותנת.

מקרה לדוגמא שהיה קשה לי במיוחד: מישהו העביר לי הדרכת תיאטרון כי לו ממילא לא היה פנאי להעביר אותה. הקבוצה מאוד התלהבה מההדרכה, שאני יצרתי את כל תכניה (טקסטים, תחפושות, ביצוע). לאחר מכן ביקשו ממני את המספר שלי ולא נתתי, עד שהפצירו בי. מי שהעביר לי את העבודה ביקש שלהבא כשקורה דבר כזה, אחלק כרטיסי ביקור שלו עם שמי רשום עליו, כדי שהם יוכלו לבקש אותי.
האם עלי להסכים לבקשה כזו? האם עלי ליידע אותו אם הדבר אינו עולה? ברור שהוא יראה בזה פגיעה, אך באיזו זכות?

אשמח מאוד לתשובה מוסברת הכוללת הפנייה למקורות כדי שאוכל ליישב את הדבר על הלב (מדובר בלא מעט כסף).
ובעזרת ה’ מתוך שנזהר בגזל נזכה לראות גאולה שלימה.

תודה רבה,

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על האחריות המוסרית והערכית, ועל הרצון לקיים את “ועשית הישר והטוב בעיני ה'”.

שאלות אלו הן קשות מאוד. הן נוגעות גם בדיני ממונות, ולא פחות מכך – ביחסי אדם וחברו, וכדו’.
מטבע הדברים, אין סוגיה ישירה שעוסקת בנושאים האלה, והסוגיות ההלכתיות הדומות אליה הן נושאים הנקראים יורד לאומנות חבירו, דגים שנלכדו במצודה וכדו’. אולם אין בהן כדי לעסוק באופן ממוקד בשאלה שלך.

לשאלות אלו יש שלושה מישורי פסיקה:
א. הדבר הטוב ביותר הוא לסגל לעצמך את המנהג שכאשר פונה אליך הגוף המזמין את פשוט אומרת לו מראש שאת מתכוונת לחלק תוך כדי הדרכה כרטיסי ביקור שלך. אם הוא מבקש שזה יהיה כרטיס שלו ושלך כאחד – נראה לי שטוב הדבר שלא תתנגדי, כי זה נראה סביר. בדרך זו פותרים את כל הבעיות מלכתחילה, ואין משהו טוב מזה.
ב. אם זה לא ריאלי ולא אפשרי, ההלכה אומרת שהדבר הקובע בשאלות מעין אלה הוא מנהג המקום. מנהג המקום הוא המנהג המקובל בין מדריכי הסיורים המוזמנים כמוך על ידי גופים מזמנים. אם הדבר מקובל שמחלקים – חלקי, ואם לא – לא. אחד המבחנים שאני נוהג בהם במצבים כאלה הוא לשאול את עצמי האם אמצמץ אם הגוף מזמין ישאל אותי האם חלקתי כרטיסי ביקור. אם אני אשפיל פנים ואמצמץ – סימן שלא הייתי אמור לחלק מלכתחילה; אם לא – אני מבין שהכליות שלי מזהות שזה דבר מותר.
ג. אם אי אפשר לבקש רשות, ואם אין מנהג מדינה, או שהוא נראה בעינייך כמנהג מגונה ולא מוסרי, אז נכנסים לשאלה ההלכתית של ממש. נראה לי כי במקרה כזה צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולא ניתן לומר כלל אחד לכולם. כאשר מעריכים שחלוקת הכרטיס לא תפגע בגורם המזמין – לחלק; כאשר היא ממש לוקחת ממנו לקוחות ומעבירה אלייך – לא לעשות זאת. כמובן שקשה למדוד, אולם זה נותן לך את הכיוון.

כל טוב, ויישר כוח על השאלה החשובה.

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים