שלום וברכה
יישר כוח על השאלה ההלכתית והמוסרית. אחלק את תשובתי לשני חלקים:
מבחינה משפטית הלכתית, משעה שהחוזה בינך ובין בזק אינו מחייב התמדה מסוימת, ומאפשר להתחבר לזמן קצר ולהתנתק לאחר מכן – לא קיימת מגבלה הלכתית לעשות זאת. מדובר בחברה גדולה ומנוסה ולא בניצול מצוקה או חוסר תשומת לב מצידה; מדובר בשקלול של החברה עצמה, שכבר הכניסה לתוך חישוביה את התנהגות חלק מהלקוחות החדשים בדרך זו, ותמחרה אותם; מדובר באפשרות להילחם כנגד האפשרות הזו בעזרת הרגולטורים וכדו', ועל כן לא קיימת חובה משפטית שלא לעשות כך.
ברם, אנו לא מחויבים רק בשפה המשפטית, אלא חייבים לבחון כל דבר גם במישור של "ועשית הישר והטוב". האם ניתן להגדיר את ההתנהגות הזו כ"ישר"? ספק. שכן בסופו של דבר מדובר בניצול פירצה קיימת. בשאלות גבוליות מעין אלה אני נוהג להציע לעצמי ולאחרים את המבחן הבא: האם אנחנו מסוגלים להישיר עיניים מול "בזק", ולומר להם שאנו עושים משהו שהוא בסדר גמור. אם כן – אין מניעה לעשות זאת; אם אנו מתפתלים – הישרות שבתוכנו מעידה את עדותה. אדגיש כי לא מדובר כאן בכלל הלכתי, אלא בדברים הדומים (לא זהים) לצוואת רבן יוחנן בן זכאי "ולוואי ויהיה מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם".
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
