שלום וברכה
התשובה לשאלה זו מובנת מאליה:
ביקורת – מותרת. לעתים – חיונית.
אבל גם מה שמותר מבחינת הנחיצות והחשיבות – אינו מתיר להתעלם מהדרך הראויה לעשות זאת.
זה פירושו של רש”י לפסוק היסודי ביותר של הביקורת: לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא”, ורש”י המבאר איזה חטא: “ולא תשא עליו חטא – לא תלבין את פניו ברבים”.
כלומר – גם כמקיימים את המצווה הזו צריך לעשות אותה בדרך שלא תלבין פנים.
לכן, צריך לנהוג בדיוק להפך: למצוא את המילים המדויקות והמכוונות לנושא עצמו, ללא פגיעה, זלזול, או איור בוטה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה