בית » שאלות » אתיקה בינאישית » האם מותר להעביר מספר טלפון שקיבלתי מאדם פרטי?

האם מותר להעביר מספר טלפון שקיבלתי מאדם פרטי?

שאלה:

לכבוד הרב, שלום וברכה. שאלה (הלכתית) מצפונית אתית. במסגרת עבודתי בגיוס כספים, אני נחשף ומקבל כתובות של קרנות שעוזרות במגוון תחומים. קיבלתי כתובת של קרן כלשהי, שעוזרת לצרכי רפואה. פנייה שלי אליהם, לצורך רפואי דחוף של משה (שם בדוי) נענתה במהירות הבזק וביעילות (כמה צריך? תבוא עוד חצי שעה ויש לך צ’ק על כל הסכום). שאלתי: האם מותר לי להעביר את הכתובת לבקשות לעזרה רפואית שמגיעות אלי, עבור נצרכים אחרים, שלא במסגרת עבודתי בעמותה בה אני עובד? אמנם לא קיבלתי דרישה לא להעביר את הכתובת, אך כשפניתי לרב כלשהו, לעזור לאותו חייל, נתן לי את הכתובת הזאת. הוא התכוון לאותו מקרה לכאורה, ולא התכוון שאפיץ. וכן אם הקרן תוצף בפניות, הגיוני שתתן מעט לכל מקרה, ובהמשך תחליט לסגור עקב הצפה, קשה לתת כתובות ולסמוך שלא ישרשרו את זה, או גרוע מכך שלא יסחרו בכתובות (תופעה מוכרת) זה על גבול הלא מעשי. ומצד שני רחמנות על הנצרכת שפונה לישועה וצריכה טיפול שיניים יקר, ואין ידה משגת. וכל המשפחה שלה נכנסת לסחרור הוצאות-חובות. אשמח מאד לתשובה. בכבוד רב

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

מדובר בנושא שיש לו היבטים רבים ומגוונים.

מחד גיסא, בדיוק כפי שכתבת, חובת השמירה על יכולת העמותה עליה פנית לתפקד. יש לזכור כי לדעת חז”ל לפי פירוש רש”י, היו תלמידי חכמים משנים בדיבורם, בדיוק על הנושאים האלה. את דברי הגמרא (בבא מציעא כד ע”א) מבאר רש”י: “באושפיזא – שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות, ואמר לאו – מדה טובה היא, כדי שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיד עליו, ויכלו את ממונו”. כדרכם של דברים, המקרים אינם זהים לחלוטין, ובמקרה שלך מדובר על עמותה שנועדה לסייע ולא על בעל הבית פרטי, אולם עצם שיקול הדעת שלא יבואו לכלות את ממונם קיים גם כאן וגם כאן, וכאמור – חז”ל אמרו אפילו דברים שאינם אמת כדי להימנע מכך.

מאידך גיסא, “אל תמנע טוב מבעליו”, ויש לעמותה אליה אתה מפנה שיקול דעת, והיא יכול לומר “לא”, ואנחנו לא רשאים לחסום את הגישה אליה.

וכפי שרמזת בדבריך, השאלה הזו אינה נוגעת רק לעוסקים במקרה הפרטי הזה, אלא היא מאיימת על כל מפעל הגמ”ח, ויש לה הרבה מאוד השלכות ציבוריות, שכן רבים האנשים שאינם מוכנים לתרום כדי שלא להיכנס לרשימות הנמכרות, ורבות העמותות שמציבות מחסומים יותר גדולים בפני הפניות אליהן מחשש שהשיטפון יציף. כמובן שצריך לבחון גם את משקלם של הנימוקים האלה, ועוד ועוד.

ברם, ההצעה שאני מציע נראית פרקטית, אולם טמונה בה עמדה אתית והלכתית יסודית מאוד. את ההכרעה ביחס לשאלה הזו לא אתה צריך לקבל, אלא העמותה עצמה. מאידך גיסא, אינך יכול להיות כפוי טובה, ולהפנות את כולם אליה. הדבר הנכון לעשות הוא פשוט להתקשר לעמותה עצמה, להודות לה שוב על העזרה שהגישה, לספר את הדילמה שלך ולבקש מהם שידריכו אותך מה לעשות כשפונים אליך. בכך, מועברת ההכרעה מניסיונות ההערכה מה העמותה רוצה – אל העמותה עצמה, ומשיקולים שונים שנעשים על ידך אל מנהלי העמותה, ואין אתה מקבל החלטות על ממונם של אחרים במקומם.

כאמור, זה גם פרקטי מאוד, אולם זה מתבסס על לגיטימיות ההכרעה של אדם או של עמותה באילו  בעולם החסד, וזו העמדה ההלכתית והאתית הראויה.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים