שלום וברכה,
יישר כוח על השאלה החשובה והחיונית, שכבר מלווה אותנו בהווה, ותלווה אותנו כנראה שנים רבות, ואף תלך ותחריף.
מטבע הדברים, אין לנו מסורת הלכתית ביחס לשאלות אלו, שהלוא לא היה אפילו דבר מה קרוב לבינה המלאכותית. אנו חייבים אפוא לבחון את הדברים לאור עמדות עקרוניות של ההלכה, בתחומים אחרים, ולנסות לבנות את ההלכה אריח על גבי לבנה. ככל שתרבה ההסכמה בין הפוסקים השונים בסוגיות אלו – כן סביר להניח שתתקבע עמדת ההלכה.
באופן עקרוני, ההלכה אינה מסירה אחריות מעל האדם. להפך, היא רואה את האדם אחראי למעשיו – "אדם מועד לעולם", ומחייבת אותנו להיזהר שלא להזיק – "ולא תשים דמים בביתך". על כן, אין האדם רשאי למסור את ההחלטות באופן מוחלט למערכות בינה המלאכותית, על אף קיצורי הדרך שהיא מאפשרת, ועל אף העובדה שהיא עצמה מבוססת על החלטות קודמות של בני אדם.
פעמים רבות כתבנו כי היחס אל מערכות הבינה המלאכותית צריך להיות כיחס שבין לומד לבין ה"חברותא", לאמור: היא מביאה רעיונות אדירים, מידע מקיף, אתגרי מחשבה ותוצאות של המערכות הלומדות שלה. לא זו בלבד, אלא שיש לה רשת נוירונים בהיקפים שאין כדוגמתם, ההולכים וגוברים ומתעצמים. על כן ניתן, ואף חובה, לנצל אותה כדי לקדם דיון פורה יותר ומדויק יותר בדילמות רפואיות. היא מסוגלת להציב בפנינו את האפשרויות ואת המשמעויות בצורה בהירה ויעילה.
ברם, אסור לאדם להניח לבינה המלאכותית להפוך לאוטוריטה, ולקבל אותה כפוסקת בסוגיות הרפואיות המורכבות. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במערכות שלא ניתן לעקוב אפילו בדיעבד אחרי מערכת השיקולים שלהם, בשל היותן מערכות לומדות. העין הבוחנת האנושית צריכה להיות מעורבת בהכרעה הסופית. רק לאחר זמן רב וניסיון המלמד על טיב ההכרעות של המערכת ניתן להעביר יותר ויותר הכרעות אליה, אולם גם אז – רק אם יש אפשרות לעקוב אחר התהליך שהביא להכרעה מסוימת, ולבחון שוב ושוב את פעילותה.
הדבר נובע בראש ובראשונה מהאחריות המוטלת על הצוות הרפואי. אולם יש לכך משמעויות נוספות, כגון שמירה על כבוד המטופל וכדו'.
כל טוב
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית לשאלות הלכתיות ואתיות?
- האם יש לתורה מה להגיד על בינה מלאכותית?
- בינה מלאכותית: האם שימוש צבאי במערכות אוטנומיות מוסרי?
