בית » שאלות » אתיקה רפואית » האם מותר לבצע הפריה חוץ גופית על מנת להחזיר לרחם עוברים בריאים בלבד (PGD)?

האם מותר לבצע הפריה חוץ גופית על מנת להחזיר לרחם עוברים בריאים בלבד (PGD)?

שאלה:

לצהר לאתיקה שלום,

התברר לבעלי ולי כי בעלי נשא של הגן BRCA הגורם לסיכון מוגבר לחלות במגוון סוגים של סרטן.

הוצעה לנו האפשרות של ביצוע אבחון טרום השרשתי (PGD). כלומר, ביצוע הפריה חוץ גופית והחזרה לרחם רק של עוברים שאינם נושאים את הגן הפגום. נכון להיום לא ידוע לנו על בעיית פריון אחרת חו”ח.

אנחנו כבר יודעים שזהו נושא מורכב שכן מדובר בתהליך פולשני, ארוך ויקר, עם משמעותיות אתיות (מה עם העוברים שיכולים להיות בריאים לגמרי למרות ה-BRCA? ומה עם עוברים תקינים לגמרי-לגמרי אבל שיש יותר מדי) וזאת על אף שמדובר במחלה שאינה ודאית (הגן מעלה סיכון אך לא גורם למחלה), שמתרחשת בבגרות ושייתכן מאד שיהיו לה טיפולים קלים יותר בעתיד.
כמובן שיש גם שיקולים נוספים כמו למשל הלחץ הנפשי שבידיעה על נשאות לגן ועוד.

אני מודעת (עד כאב) להתלבטויות אבל לא הצלחתי למצוא עמדה ברורה של ההלכה והיהדות על הנושא. גם אם הדבר מותר מבחינה הלכתית ואתית (ונדמה לי שכך המצב), הייתי שמחה להבין את הסיבה לכך קצת יותר לעומק ולהכיר את מה שיש ליהדות להגיד על הדילמות לעיל.

היתרון בתהליך ברור- הבאה לעולם של ילד בריא. אבל מול זה עולות לי כמה שאלות נוספות:
– מה ההצדקה בכלל להתערב במקרים האלה? למה לא לתת לקב”ה להחליט?
– במה PGD שונה מהפלה? הרי הביצית המופרית כבר יכולה להיות אדם שלם, ואפילו בריא לחלוטין. כלומר יכולים להיות עוברים ש”נזרקים לפח”.
– נכון להיום יש מחקרים המראים כי IVF ו-PGD הם בטוחים למדי. יחד עם זאת, ובעיקר בכל הנוגע ל-PGD, יש מחסור מסוים במחקרי אורך. כלומר, ייתכנו תופעות לוואי או סיכונים הנגרמים מהתהליך, ושאנחנו איננו מודעים אליהם עדיין. כיצד אפשר לשקלל משהו לא ידוע בהחלטה?
– האם זה הוגן להחליט החלטות שונות לגבי ילדים שונים? למשל כן לעשות PGD בילד הראשון ולא באחרים, או להיפך? או שמבחינה מוסרית נכון יותר שההחלטה תהיה גורפת?

בברכה ובציפייה

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה,

עולם המחקר הגנטי אכן מציב אותנו בפני מציאויות שבהן אנו נחשפים לסיכונים הסטטיסטיים שעומדים בפנינו בשעה שאנו מבקשים להביא ילדים לעולם, ולמלא מכך גם את המצווה וגם את הקשר העמוק שבינינו.

PGD היא טכנולוגיה נפלאה שהביאה ברכה גדולה לעולם.

אפשר שהצגתם את הרתיעה ממנה בעוצמה גדולה מאוד. אמנם, מדובר בתהליך פולשני, אולם שאיבת ביציות נעשית היום כ Standard of care, והיא לא ארוכה והרבה פחות יקרה מפעם; אין בה בעיות אתיות של ממש, בשל העובדה שלא מדובר ב”עוברים” אלא ב”ביציות מופרות”, שעל פי פוסקי ההלכה היא נקראת “פרש בעלמא”, ואין להתייחס אליה כאל עוברים; וכדו’. גם התהליך של IVF אינו מוגדר כהוצאת שכבת זרע לבטלה.

על כן, העמדה המקובלת בין הפוסקים היא ששימוש בPGD במצב של נשאות למוטציה גנטית מותרת (קיימת התנגדות לשימוש בטכנולוגיה זו לברירת מין העובר למטרות לא רפואיות), והיא מביאה הרבה מאוד ברכה לעולם, פחות לחץ נפשי, וכדו’. בכל תחומי הרפואה, ולא רק, קבלנו מריבונו של עולם את הרשות לפעול בעולם, והדבר נכון למן הפרנסה (שאין אנו “נותנים לקב”ה להחליט”, אלא עושים כמיטב יכולתנו, וכמובן מתפללים על כך), ועד הרפואה.

כאמור לעיל, ביצית מופרית אינה נחשבת כאדם בהלכה, ועל כן אין אי-שימוש בה מהווה הפלה בשום צורה.
לגבי הסיכון: אין פרוצדורה רפואית כלשהי שאין בה סיכון. הדוגמה האקטואלית ביותר היא החששות מהחיסונים נגד קורונה. ואף על פי כן, אנחנו מקבלים אין ספור החלטות במצבי ספק, בלי לדעת משהו שלא ידוע מראש. הדוגמה הבולטת ביותר היא… הנישואין. כאשר אנו בוחנים את הסיכון ללדת ילדים עם סטטיסטיקה גבוהה לסרטן השד, מול השימוש ב PGD – אז אנחנו יכולים לקבל החלטה שקולה ביחס לשימוש בטכנולוגיה הזו.

על כן, צדדי ההיתר להשתמש בטכנולוגיה הזו במצב בו שני ההורים נשאים חזקים מאוד, גם מבחינה הלכתית, גם מבחינה רפואית וגם מבחינה אתית.

כל טוב ושמחה

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים