האם מותר לבעל מוגבלות להביא ילדים לעולם?

שאלה:

לרב שלום!
הנני בחור דתי שחושב שמוכן נפשית ליצירת קשר למען הקמת בית נאמן בישראל (וכבר היו לי מעט קשרים בעבר).
קראתי לאחרונה כמה מאמרים של רבנים מפורסמים, שאמרו שילדים של בית לא "בריא" (כמו דו מיניים) סובלים מאוד יחסית לאחרים.
מכיוון שאני בחור בעל מגבלות פיזית ונעזר לא מעט ע"י אחרים (ולפעמים יוצא שאני כופה את עצמי עליהם), התחלתי לחשוב שאפילו אם מישהי תבחר מעצמה להקים איתי בית - הילדים שלנו יסבלו (או לפחות תהיה להם התמודדות קשה) ללא בחירה חופשית שלהם.
כך שיוצא שאני שולל בחירה חופשית.
רואה משפחות "בריאות" עם הקשיים שהן עוברות, ולכן אם אוסיף קושי על אחרים לא מבחירה - אני כמעט בטוח שזה יעיק עליי (מניסיון).
האם בכל זאת להקים משפחה, ולהקשות על הבאים אחריי?

תשובה:

שלום וברכה

לפני כל דבר אחר – אני מבקש להיות שותף אתך במסע המורכב שאתה נמצא בו, ומאחל לך כי תמצא את מבוקשך, וימלא ד' משאלות ליבך לטובה.
סוגיית "טובת הילד שלא נולד" היא סוגיה מורכבת מאוד, שמשקלה אך יעלה בשנים הבאות. הסיבה לעלייה הדרמטית בסוגיה זו היא העובדה שהמחקר הגנטי מתקדם, ולא זו בלבד, אלא שהוא נעשה נגיש יותר (סריקה כלל גנומית עולה היום כמה מאות דולרים, כך שניתן להניח שעוד כמה שנים היא תהיה…אפליקציה), ולכן המידע הסטטיסטי, ברמה גבוהה של וודאות, ביחס לעתיד הצפוי לילדים שלנו – יהיה הרבה יותר גדול, וממילא הדילמות שאנחנו מתמודדים עימן. על כל זה כתבתי, ביחד עם גנטיקאי מWashington D.C מאמר שפורסם בתחומין האחרון, וניתן לקרוא את אחת הגירסאות שלו כאן.

עמדתי העקרונית היא שאין להימנע מלהביא ילדים לעולם בשל מה שאנו סוברים שהוא עתיד קשה להם, זולת במצבי קיצון חמורים ביותר, כגון מניעת הבאת ילדים לעולם ממי שאינם מסוגלים לשמור על חייהם. יש לכך הנמקות רבות, כשאחת מהן היא שמשעה שמתחילים לשקול איזה ילד ראוי להביא לעולם לאור הנסיבות הצפויות לו – למעשה לא ניתן להביא ולו ילד אחד לעולם, שהלוא "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא". למעלה מכך, אין אף אחד מאתנו שהוא מושלם מבחינה גנטית, ואנו מביאים ילדים לעולם עם מוטציות שעלולות להביא להם קשיים מרובים בחיים. כאמור, זה אחד הנימוקים, ולא היחיד, אולם הוא מדגים את הכיוון. זכותם, ולפעמים חובתם, של הורים להביא ילדים לעולם, והזכות של ילדים שלא נולדו אינה יכולה לעמוד כנגד זה.

את הטיעון הזה כתבתי כבר לפני שנים רבות. לכן, לדוגמה, אני סובר אחרת מאלה הטוענים (לדוגמה) שאחד השיקולים ההלכתיים הלגיטימיים לאיסור לידה לרווקות הוא אומללות הילד שייוולד. כנגדם אני טוען שגם אם זה היה נכון – הטיעון הזה (איני מתייחס כאן לטיעונים הנוספים) אינו יכול לאסור על רווקה ללדת, ולא זו בלבד, אלא שהם ייאלצו לחיות בתוך סתירה פנימית, כי גורל הרבה יותר גרוע צפוי לילדים שייוולדו במשפחות מסוימות, ולא מצאנו אף לא פוסק אחד שיאסור ללדת במשפחה של מסוממים, או משפחה אלימה וכדו'. ומה נעשה ביום שיהיה מחקר שילמד שילדים במשפחות עם הרבה ילדים סובלים ?
לכן, לא זה צריך להיות השיקול שלך, ואתה רשאי להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, וכמובן לעשות ככל יכולתך שחייהם יהיו טובים ונעימים, והם יודו על עצם קיומם.

כל טוב ובשרנו שמחות.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת בנושא:

מאמרים נוספים בנושא

הרב יובל שרלו

מאמרים

האם הציפייה למחילה בבקשת סליחה עומדת בקריטריונים אתיים?

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

מאמרים

הברית של כולם

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל אודי סגל ואלי כהן ב-103FM

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל נאווה בוקר ב-102FM

מאמרים

שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו

עוד בצהר לאתיקה

הרב יובל שרלו

מאמרים

האם הציפייה למחילה בבקשת סליחה עומדת בקריטריונים אתיים?

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

מאמרים

הברית של כולם

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל אודי סגל ואלי כהן ב-103FM

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל נאווה בוקר ב-102FM

מאמרים

שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?