האם מותר לא לקבל אדם לעבודה בגלל הישיבה שבה למד?

שאלה:

לאחרונה פורסם כי בחיפוש אחרי רב בישיבה אחת השאלות עסקה במוסד הלימודים בו למד המועמד. והובהר שלא יקבלו מועמד שלמד בישיבה מסוימת. אני מבקש לחרוג מהאירוע הספציפי ולשאול שאלה עקרונית: א. האם זה לגיטימי שלא לקבל אדם לעבודה חינוכית בשל העובדה שלמד בישיבה שהקו החינוכי שלה לא מקובל על ראשי המוסד החינוכי אליו הוא מבקש להתקבל? ב. האם זה לגיטימי שלא לקבל אדם לעבודה חינוכית בשל העובדה שלמד בישיבה שהנhסיון המצטבר במקומות אחרים הוא שבוגרי אותה ישיבה עומדים על שלהם ולא מוכנים לקבל על עצמם את הקו החינוכי במוסד אליו הם מתקבלים לעבוד? וכשזה מגיע לשאלות משמעותיות הדבר גורם לויכוחים קשים בצוות החינוכי (כמובן, בהנחה שאכן זו המציאות). החשש הוא שגם אם המועמד יגיד שהוא לא ינהג כך - בזמן אמת - הוא לא יוכל לעמוד בדיבורו שהרי זו תהיה סוגיה רוחנית/חינוכית עקרונית. ג. האם זה לגיטימי שלא לקבל אדם לעבודה חינוכית בשל העובדה שלמד בישיבה שלא מוכנה לקבל לעבודה חינוכית אצלה את מי שלמד בישיבה אחרת? ד. בנפרד אני שואל, האם מותר גם להגיד למועמד שאחד הנימוקים הללו או כמה מהם הם הסיבה שבגללה לא התקבל, וכן האם מותר להביע עמדות ברוח זו בפומבי?

תשובה:

שלום וברכה

אנסה לענות על שאלה זו בלי ליפול למלכודות המקרה הספציפי הזה, ואראה כל הזמן מול העיניים את האפשרות שתהיה מודעה שתאמר כי מבקשים ר"מ שלא למד בישיבה שאני מלמד בה. השבוע זו פרשת קורח….

א. בוודאי שזה לגיטימי לחפש ר"מ עם תפישה רוחנית מסוימת, ולהעדיף שלא לקבל ר"מ עם תפישה חינוכית אחרת. השאלה היא האם זה נבון לעשות כך – היא כבר שאלה אחרת. יש יטענו שזה נבון, כי הישיבה רוצה לחנך לכיוון מסוים; אני קרוב לאלה שיטענו שזה מאוד לא נבון, משתי סיבות: גם בשל העובדה שטוב לה לישיבה שתהיינה בה עמדות שונות, וגם בשל העובדה שכדאי לדון כל אדם לגופו, ולא לצאת מנקודת הנחה כי אם אדם מסוים למד בישיבה מסוימת – הוא מאמץ את דרכה, בין בשאלות החינוכיות ובין בדרכי ההתנהלות.

ב. כאמור, זה לגיטימי לא לקבל אדם לעבודה בישיבה אם הוא למד במקום מסוים שבו דרכי ההתנהלות פוגעניים – זה יכול להיות מקומות שהם "שור המועד" לפלגנות, בשל ההנחה שכל האמת נמצאת אצלם; מקומות שהם "שור המועד" להכלה וסובלנות ללא גבולות, בשל ההנחה שאין אמת בכלל בנמצא; וזה יכול להיות מכל דרך שהיא באמצע. כאמור, לא בטוח שזה חכם לעשות כך, ולכאורה עדיף הרבה יותר לברר עם אותו ר"מ את דרכי התנהלותו, ולעשות סימולציות על נושאים רוחניים שונים הנוגעים בנפשו של הר"מ.

ג. איני חושב שעצם העובדה שאדם למד בישיבה מסוימת המחרימה אחרים – מתירה להחרים אותו. זה קרוב מידי לאיסור התורה "לא יומתו אבות על בנים", שעל אף שנדרש בתורה שבעל פה כיסוד איסור עדות קרובים – אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכך כתב הר"ן במסכת סנהדרין. אדגיש, כי כיוון שלא מדובר בענישה אי אפשר ללמוד מפסוק זה שהדבר אסור, ועל כן כתבתי "קרוב מידי".

ד. לגבי אמירה למועמד – לדעתי רצוי לומר זאת, כדי שהוא ידע למה לא התקבל, כי השקיפות הזו משרתת אותו. לגבי פרסום הדבר – זה יותר מורכב, כי מחד גיסא עומדת סכנת הוצאת לעז על ציבור, ומאידך גיסא מדובר במאבק רוחני על דרכי התנהלות שראוי שיתקיים. לכן, צריך להפעיל כאן את הכיוונים של שיקול הדעת ב"לשון הרע לצורך": עד כמה יש נחיצות להילחם נגד תופעה כללית מסוימת, עד כמה המאבק מידתי, ועד כמה לא פוגעים בדברים אחרים בדרך.

כל טוב ושנדע מחלוקות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

הרב יובל שרלו

מאמרים

"כמו התורה, עלינו להקדים את האנושות בשני צעדים בתחום המוסר"

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לאמילי והפרופסור כאן ב' על ספרו החדש

דגל ישראל

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: אסא כשר מדבר פוליטיקה, לא אתיקה

שיבולים על רקע שדה

מאמרים

המציאות חזקה מכל תחושה

מאמרים

אחריות האדם לעולמו: כשפיקוח נפש פוגש אחריות סביבתית

מאמרים

כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית

מאמרים

עקירת משמעותו של מוסד הרבנות

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

עוד בצהר לאתיקה

הרב יובל שרלו

מאמרים

"כמו התורה, עלינו להקדים את האנושות בשני צעדים בתחום המוסר"

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לאמילי והפרופסור כאן ב' על ספרו החדש

דגל ישראל

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: אסא כשר מדבר פוליטיקה, לא אתיקה

שיבולים על רקע שדה

מאמרים

המציאות חזקה מכל תחושה

מאמרים

אחריות האדם לעולמו: כשפיקוח נפש פוגש אחריות סביבתית

מאמרים

כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית

מאמרים

עקירת משמעותו של מוסד הרבנות

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?