שלום וברכה,
יישר כוח גדול על השאלה. הרגישות המוסרית והאחריות לבחון את דרכנו נמצאת בכל עת ובכל שעה, ובכל הקשר, וגם כלפי מסלול ה"הסדר" יש תביעות מוסריות.
כפי שכתבת, הנושא נידון באין ספור מקומות, וגם אנחנו עסקנו בו לא מעט, ולכן אכתוב בראשי פרקים את שלוש הטיעונים המרכזיים:
א. מוטלת עלינו משימה כפולה. משימה אחת היא שותפות עם כולם בצורה הוגנת בנשיאת ביטחון המדינה; משימה שניה היא הצמחת יהדות ציונית במדינת ישראל. אבוי למדינת ישראל אם היהדות תבוטא בה רק בדרך של העולם החרדי (כדי להסיר ספק: גם לו יש חשיבות). אם אכן היה ניתן לעשות את שניהם ללא "הסדר" היינו חייבים לעשות זאת. בשל העובדה שזה לא ניתן – ואתה ציינת רק חלק קטן מהמצוות – ישיבות ההסדר הן מרכיב חיוני.
ב. קיצור השרות מחייב את תלמידי ישיבות ההסדר. הם חייבים להיות הלמדנים הטובים ביותר, כי קצרו להם את השרות; הם חייבים להיות החיילים הטובים ביותר – כי קצרו להם את השרות. והם אכן עושים זאת.
ג. קיצור השרות מחייב את תלמידי ישיבות ההסדר לשרות מילואים ארוך ימים. והם אכן עושים זאת. אם נבדוק בסופו של דבר את ימי השרות (סדיר+מילואים) של בחורי ישיבות ההסדר – נחשוף כי הפערים נסגרים.
המלחמה שאנו נתונים בה כעת רק מלמדת על כל היסודות האלה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת: