שלום וברכה
זכות גדולה היא להימצא במקום בו את נמצאת – בשיקול הדעת המשמעותי האם לעשות את אחד המעשים הנאצלים של תרומת כליה.
אני מבקש להביא בפנייך את הדברים שכתבתי בפתיחת מכתבי לוועדת הפרס של "אות הנשיא למתנדב", להצעת הרב הבר זצ"ל לקבלת הפרס, שיאפשרו לך להבין את הרקע הרחב של הנושא:
"אחת מהאפשרויות הגדולות ביותר והמשמעותיות ביותר להצלת חיים, ולשיפור קיצוני באיכות החיים של אדם, היא השתלת האברים. בשונה ממשאבים רפואיים אחרים, זמינות האברים להשתלה היא מוגבלת מאוד, ולא ניתן לפתור אותה באמצעים כלכליים. כאשר מדובר בהשתלת אברים מן המת – הדברים מובנים מאליהם, שהרי ניתן לתרום אברים חיוניים כמעט אך ורק ממה שמת ל"ע ממוות מוחי, ואילו תרומת אברים מן החי מוגבלת, על פי חוקים בין לאומיים הבאים למנוע סחר באברים וכללים אתיים אחרים, לתרומת אברים וולונטריים בלבד.
אף שתרומת אברים מן המת נמצאת במגמת עליה – עדיין נפטרים רבים רבים במדינת ישראל הנמצאים בתור להשתלת אברים. בד בבד עם הפעולות המרובות להגברת הסכמת המשפחות לתרומת אברים מן המת ולחתימה על כרטיס "אדי" ודומיו – חייבים למצוא דרכים נוספות להצלת חיים. אחת הדרכים היא הגדלת התורמים הוולנטריים לתרומה מן החי, ובעיקר לתרומות כליה.
חשוב להדגיש כי כל המחקרים, בארץ ובעולם, מלמדים כי תורמי הכליה אינם מסכנים את עצמם כלל בתרומת הכליה. תורמים שקיים סיכון לבריאותם אינם מאושרים כתורמים, והבריאים העושים זאת זוכים במצווה עילאית של הצלת נפשות…".
זו כמובן לא חובה הלכתית, וההלכה לא חייבה את כולם לתרום כליה, על אף שמדובר בהצלת חיים. אולם התרומה כלולה ב״כל המקיים נפש אחת מישראל״, וקשה למצוא מצווה גדולה יותר מאשר הצלת נפשות.
לגבי הכליה – בשל העובדה שהרפואה טוענת שאמנם יש בכך סיכון קטן מאוד, ומנגד הדבר מציל חיים של אחרים בצורה וודאית – הדבר מותר, ואפילו מצווה גדולה.
אולם אני מבקש להדגיש שוב כי את לא חייבת לעשות זאת, ורק אם את שלמה ברצונך ומבינה את כל המשמעויות של תרומה זו – כדאי להיכנס לתהליך.
ואם תרצי – נוכל לדון עוד בנושא זה.
כל טוב ורפואה שלמה לכולם
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: