שלום וברכה
זו שאלה עדינה ורגישה מאוד.התשובה לדילמות מעין אלו מורכבות משני חלקים: חלק אחד הוא עקרונות היסוד של ההכרעות במצבים אלה. חלק שני צריך להיות מותאם לכל משפחה, שכן הדבר גם תלוי במספר האחים, ביכולת של האמא, בעוצמת ההתנגדות של האבא וכדו’.
העקרונות:
א. כבודו של אדם הוא מילוי רצונו, ונקודת המוצא היא שרצונו של האבא שלא יהיה עובד זר הוא בסיס הדיון. אמנם, בברייתא לא כתוב דבר על הכנסת עובד זר, אולם הדוגמאות של “מאכילו ומשקו” נראים קשורים מאוד לנושא זה.
ב. לפיכך, ככל הניתן יש לשאוף לחלוקת העול בקיום רצונו וכבודו, כחלק ממצוות כיבוד אב ואם.
ג. כאשר מדובר במצב בו הילדים אינם יכולים ליטול על עצמם עול זה (גם להם יש משפחות, צרכי פרנסה וכדו’) – מצוות כיבוד אב ואם היא כלפי האמא, והטלת כל עול הטיפול עליה אינה פיתרון. במצב זה, אין ברירה אלא להכניס עובד זר, שכן רצונו של האבא אינו יכול לשעבד את הילדים אך ורק לכיבודו, שכן יש להם מחויבויות נוספות,
את העקרונות האלה צריך להתאים לכל משפחה ומשפחה.
כל טוב ובריאות טובה
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה