בית » שאלות » אתיקה בינאישית » האם להסכים לפיטורין של עובד לא מועיל שסיכוייו למצוא עבודה אחרת נמוכים?

האם להסכים לפיטורין של עובד לא מועיל שסיכוייו למצוא עבודה אחרת נמוכים?

שאלה:

שלום,
מקום העבודה שלי מתעסק בעניינים ביולוגיים שונים. אני ועובדת נוספת המנהלים הטכניים של עובד בצוות שלנו שלא מועיל בעבודתו. העובד לא רק שאינו מועיל אלא שבתור המנהלים הטכניים שלו, כשאנחנו נותנים לו משימות, אנחנו מוציאים יותר אנרגיה וזמן כדי להסביר וללוות אותו במשימה מאשר אם היינו עושים אותה בעצמנו או נותנים לעובד אחר לבצע אותה, כלומר הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים וזמן.

חשוב להבהיר שהעובד כבר בעל ותק של כשנתיים לכן הטיעון שהוא עובד חדש אינו רלוונטי כאן. העובד פשוט אינו מקצועי וגם לא מביע רצון ללמוד ולהתפתח אך אנחנו חושבים שזה לא בזדון אלא אנחנו חושדים שהוא על הספקטרום (האוטיסטי) בגלל האופי שלו שמאוד ילדותי ולא כל כך תואם לנורמות של אנשים בוגרים. החברה שבה אנחנו עובדים היא חברה גדולה עם המון עובדים ומשאבים.

כששואלים אותנו (המנהלים הטכניים) האם לפטר אותו (המנהלים הגבוהים יודעים מה רמתו המקצועית), אנחנו מתחמקים מלהסכים ומנסים למצוא לו משימות שיוכל לבצע. העובד בעל משפחה ואנחנו חוששים שבגלל האופי הבעייתי שלו יהיה לו מאוד קשה למצוא עבודה אחרת בתחום אם נפטר אותו. אז אנחנו נקרעים בין הרצון שלנו לא לפטר אותו לבין כך שאנחנו לא רוצים לגרום גזל למקום העבודה שמשלם שכר לעובד שאינו מביא תפוקה כלל.

נשמח לעצתך.

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

זו שאלה רגישה מאוד ועדינה מאוד, ויישר כוח על קיומה.

המקום בו אתם נמצאים בו מהווה ריכוז של מחויבויות: מחד גיסא, לכל מי שהמקצועיות של העסק חשובה לו: הבעלים, הלקוחות, וכל מי שקשור בכך. מאידך גיסא, יש גם מחויבות כלפי ״אחיך״, לאמור (במקרה הזה): כלפי עובד שנמצא על הספקטרום, ועובדת היותו בעל משפחה וכדו׳.

ביסודו של דבר, המחויבות הראשונה שלכם היא כלפי מקום העבודה. אתם לא רשאים לעשות גמילות חסדים על חשבונו, ובעיקר כאשר לפי הערכתכם גם אין אופק שהמצב ישתפר. לכן, זו צריכה להיות נקודת המוצא. קשה מאוד לכתוב דברים כאלה, כי אני רואה אותו ואת משפחתו לנגד עיניי, אבל התורה ציוותה גם ״ודל לא תהדר בריבו״, לאמור: היא אסרה הטיה גם לטובת החלש. אמנם, שם מדובר על משפט, אבל אנו עוסקים עתה בנושא שהוא מעין שיפוטי, וצריך להילמד משם. 

מנקודת המוצא הזו צריך לבדוק האם יש ביכולתכם גם לדאוג לטובתו. בראש ובראשונה לבחון שוב עימו את מצבו, ואת הסיכון הגדול שהוא נמצא בו, והאם יש יכולת שהוא ייחלץ מעצמו משאבים שהוא לא מכיר עדיין מתוכו. שנית, הצגת הדברים ביושרה מול המנהלים שמעליכם, וניסיון כן למצוא לו מענה מסוים, גם במסגרת החובות החברתיות שהחברה כולה נוטלת על עצמה. אם יש לכם הצעה נוספת לטובתו – צריך לנסות לקיים בו ״וחי אחיך עימך״, ככל שניתן, בכפוף לנקודה הראשונה.

כל טוב, ויישר כוח לכם.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים