שלום וברכה
קיימת חובה הלכתית, מוסרית ואנושית לציית להוראות. היא מעוגנת בתורה באיסור ״לא תעמוד על דם רעך״, והרחבה של ״לא תשים דמים בביתך״. מדבריך לא ברור האם קיימת הוראה לאנשים במצבם של החבר שלך להיכנס לבידוד. אם כן – הוא חייב לעשות כך. אם לא – הוא לא חייב. המערכת אינה נותנת הוראות פרטיות, כי אם הוראות כלליות, וחובה לציית גם להן.
האם ״להלשין״ ?
על ההלשנה כתבנו כמה פעמים בצהר לאתיקה, ראה כאן וכאן. למרות ההבדלים בין המקרים ניתן לומר כך:
א. מוטלת עלינו חובה לנסות ולשכנע את החבר להיכנס לבידוד, מהנימוקים הפשוטים של החובה שלא לפגוע באנשים אחרים. זוהי חובה הלכתית עליונה, וכמובן גם מוסרית. גם מבחינה פרקטית, זה הרבה יותר טוב מכל דרך אחרת של הפעלת כוח.
ב. הרצון הכללי בהלכה, וגם באגדות הש״ס על יהושע ועכן, הוא שלא לחייב אדם למסור לשלטונות דיווחים על אדם אחר. זו נקודת מוצא של הדיון, אולם היא לא נקודת סיום.
ג. במקום בו מדובר על סיכון לציבור – מוטלת חובה ליידע.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
- נגיף הקורונה – מבט אתי
- סערת הקורונה – מה עושים?
- “הלשנה” לשלטונות המס
- איך מחליטים אם לדווח על מפרי בידוד?
