שלום וברכה
אני מבין היטב את השאלה. אנסה לענות עליה במבט רחב יותר. לפנינו שלוש עובדות:
ראשונה בהן היא שכל מפגש כיום נושא בחובו סיכון מסוים. גם מפגש עם פעוטות עלול להדביק. אנשים סוברים בטעות כי ילדים קטנים אינם יכולים להיות נשאים. זה לא נכון. הם יכולים להיות נשאים, ומה שמיוחד בהם הוא שגם כשהם כאלה – בדרך כלל הדבר לא פוגע בהם.
שניה בהן היא העובדה כי ילדים קטנים צריכים טיפול. גם הם צריכים טיפול, וגם המשק כולו זקוק להורים שלהם, וצריכה להיות חובה של סולידריות ואחריות הדדית בתחום זה.
שלישית בהן היא שהסיכון לנערים הוא מאוד קטן. גם אם הם חולים – הם לא קבוצת סיכון, אלא ב"ה להיפך.
אנחנו צריכים לשקלל את כל הדברים האלה ביחד. וכשאנו משקללים – זהו בהחלט תחום שראוי לעודד התנדבות בו, אך לא לחייב. לכן, מותר לנו כהורים לעשות זאת, בשל היחס בין שלוש המרכיבים, ואין כאן חריגה מהאחריות שלנו כהורים, גם בגלל רמת הצורך הגבוהה, וגם בגלל רמת הסיכון הנמוכה.
כל טוב, ויישר כוח על האחריות
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
- סערת הקורונה – כל התוכן מבית צהר לאתיקה
- האם רופא צריך להסתכן כדי לטפל בחולה?
- אני גננת ודורשים ממני לעבוד למרות הסכנה – מה לעשות?
