שלום וברכה
אני לא מכיר נושאים שאסור לדבר עליהם.
השאלה היא האם יש דברים שאסור לומר על נושאים מסוימים.
במוסר היהודי יש לחלק בין שני הקשרים של שאלה זו.
הראשון שבהם הוא חובות המוטלות על האדם מצד הלכות דיבור:
המוסר ההלכתי מחייב להתרחק מהשקר; לא להלבין פנים; לא לדבר לשון הרע וכדו'.
אין מנגנון כפייה על התחומים האלה. אלו מצוות שאדם מצווה להיענות להן ולקיים אותן.
ובנושא בו אנו דנים – מותר לדבר על הקהילה הגאה, מותר לחלוק על דרכה וכדו', אבל אסור לומר דברי שקר, דברי פגיעה וכדו'.
לא צריך מישהו מבחוץ שיקבע אם הדברים הם כאלה. צריך ללמוד את הלכות לשון הרע ואיסור הלבנת פנים, והאדם צריך לקיים אותן. במסגרת זו ותחת הגבלות אלו – הוא רשאי, ואולי אף חייב לומר את עמדתו באמת: "לא תגורו מפני איש".
תחום שני הוא הרשות שיש ביד החברה לומר כי דעות כאלה אסורות באמירה פומבית, כגון החוק נגד גזענות וכדו'.
זו הכרעה של החברה.
באופן עקבי ושיטתי אנחנו תומכים בחופש דיבור כמעט מוחלט. ללכת עד הקצה בתחום זה. מסיבות רבות – למן החשיבות הגדולה שתיאמרנה גם דעות מחוץ לקופסה שתאפשרנה הטלת ספק, דרך כיבוד זכותו של אדם לומר את מחשבותיו, ועד ההבנה שאין לנו את מי להסמיך כדי לסתום את פיות האחרים.
כמו כל עיקרון מוסרי – גם לו יש גבולות, אלא שהגבולות צריכים להיות רחוקים מאוד מאוד.
על כן, אם מדובר על שיח של פגיעה ממשית באנשים, כמו קריאה לפגיעה בלהטבי"ם – הדבר צריך להיאסר מכל דרך. אם מדובר בטענות לכאן ולכאן, בעד ונגד מתן מעמד משפטי וחוקי וכדו' – הדיון צריך להיות דיון פתוח לחלוטין.
הנושא הזה עלה באתר של צהר לאתיקה פעמים רבות.
מציע לקרוא את:
רופא המתנגד לפונדקאות בקהילת הלהטבי"ם
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
