שלום וברכה
זו אכן שאלה כבדת משקל שלא רבים שמים לב אליה.
תשומת הלב ניתנת בעיקר לערכים ולעקרונות שמוסד צריך לפעול על פיו, אך לא ניתנת דיה לשאלת האנשים המאיישים את המוסד עצמו. והדבר אכן מהווה גורם משמעותי מאוד בשאלות שהן ‘באמצע’, שבאמת יש צדדים לכאן ולכאן, ושאין תשובה חד משמעית לגביה, ואז שאלת אופי ממלא התפקיד ותפישת עולמו היא בעלת משמעות גדולה מאוד.
האם ניתן להתגבר על בעיה זו?
לא בטוח שניתן. הן בשל העובדה שזה דרכו של עולם, שאכן תפישת עולמו של אדם משפיעה בשאלות ‘אמצע’, ואפשר שאין לזה פיתרון, שהלוא לא ניתן לתכנן מראש את כל השאלות מהסוג הזה, ולנסות לקבוע את זהות המועמדים לאורן. לא זו בלבד, אלא בשל העובדה כי המינוי נעשה על ידי מי שבידו הכוח כעת, וחלק בלתי נפרד מהרעיון של חברה דמוקרטית היא העובדה ששלטון יכול להתחלף – קיים מעין ‘מאזן אימה’ בנושאים השונים, כי הגזמה לצד אחד עלולה לעורר תופעת ‘בומרנג’ לכיוון השני, וכן הלאה. אפשר שצריך לחיות עם זה.
ובשאלות שיש בהן צדדים די קרובים לכאן ולכאן – זה המצב, ולא נראה לי שניתן לתקנו.
אולם, חשוב להדגיש: הסכנה לא נמצאת בשאלות אלו. הסכנה הגדולה נמצאת בשאלות יותר מובהקות, שכאן צריכות להדהד דרישות התורה: “אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת שונאי בצע”, וכאן בוודאי ניתן למיין ולבחור אנשים שלא פועלים באופן אוטומטי, ולאור הקופסאות הידועות מראש, אלא שהם אכן אנשי חיל, ויש להם רזומה של אנשי אמת שעמדתם עקבית ושיטתית.
הדרך לבחון זאת היא על ידי שימועים לתפקידים השונים. כתבתי על כך כבר לפני שנים ואני מאמין שזו הדרך שצריך ללכת בה, כדי לבחון האם המועמד הוא בעל עמדות תפורות מראש, או שהוא איש אמת, אמיץ, שהוא ירא אלוהים ומבקש את הצדק בכנות.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה