שלום וברכה
לכל פעולה שאנחנו עושים בחיים – יש השלכות רבות ומגוונות. בדיון המוסרי צריך אפוא לשקול את המערכת כולה, ולקבל החלטות אתיות לאור התמונה המורכבת, ולא רק לאור ממד אחד שנמצא בה.
אדם שנחשף לחולה קורונה מסכן את בריאות הציבור, ועל כן עליו להיכנס לבידוד, שמא יזיק לאחרים.
ברם, לעתים כניסתו לבידוד תביא לנזק הרבה יותר גדול, כמו למשל אדם שנמצא בתפקיד חיוני, והסכנה הישירה העולה מאי-תפקודו גדולה מספיק הסכנה שהוא עלול לגרום לאחרים.
את כל זה צריך לשקול.
כאשר מדובר על שרים, שיקול הדעת מסובך יותר, משלוש סיבות:
א. ניתן למלא את תפקיד השר גם בבידוד. הדבר נעשה על ידי שרים רבים שנענים להוראות כראוי.
ב. ישנה חשיבות עליונה של מתן דוגמה אישית, ואנו רואים על בשרנו את נזקי העובדה ששרים ומקורבים למיניהם אינם מקפידים על ההוראות.
ג. קיים סיכון גדול שמא אי הכניסה לבידוד תנוצל לא למטרות שלטוניות וחיוניות, אלא כמתת מיוחדת שהשר נוטל לעצמו.
על כן, צריך לחזור לעקרונות היסוד: כולם חייבים בבידוד, ובמיוחד שרים, ורק אם קיים צורך חיוני של ממש בעבודתו הפעילה של השר – אפשר שהכללים לגביו יהיו שונים, לאור האמור לעיל. אסור לשר לנצל את מעמדו כדי להקל על עצמו שלא למטרה האחת והיחידה החשובה. כמובן שהשר חייב להתריע בפני כל מי שהוא בא עימו במגע שהוא לא נכנס לבידוד על אף שבמצב רגיל הוא היה בכך, כדי לאפשר החלטה מושכלת האם להיפגש עם השר או לא. כמו כן, ברור שהוא חייב לנקוט בכל סדרי הזהירות המתחייבת.
לאור העיקרון של “אין אדם רואה נגעי עצמו” נראה שיהיה נכון שאת ההחלטות לא יקבל השר עצמו אלא נאמן קורונה מטעם הממשלה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה