שלום וברכה
תשובה לשאלה רגישה וחשובה זו אינה יכולה להיכנס לתוך מילה אחת: "כן" או "לא". שכן יש לה מרכיבים רבים. חלקם מציאותיים: עד כמה הצורך של ההורים אנוש? עד כמה קשה לילדים לגור לידם? מה טיב היחסים? האם יש אחים נוספים או אחיות וכדו'. כל אלה בוודאי משפיעים על מימוש היסודות ההלכתיים בשאלה זו.
על כן, יש לענות עליה בשלב הראשון לאור העקרונות, ולאחר מכן לבחון את יישום התשובה בכל מקרה לגופו:
א. "שלך קודם לשל כל אדם": בניגוד לתפישה המקובלת, הרואה את כיבוד אב ואם כיסוד הראשוני של תשובה זו, המשנה בפרק שני של בבא מציעא מלמדת ש"אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת", והגמרא מלמדת את העיקרון היסודי הזה. על מהותו כתבנו ב"צהר לאתיקה" פעמים רבות, לאור משנת ר' שמעון שקאפ זצ"ל, ואם תרצה תוכל לקרוא דוגמה כאן.
ב. על הבסיס הזה קיימת מצוות כיבוד אב ואם, שמחייבת את האדם לצאת ממעגל ההתייחסות האישית, להרחיב אותו, ולהתחייב בחיובים הגדולים של מצוות כיבוד אב ואם, שהיא אכן מהמצוות הגדולות והחשובות שבתורה. אולם, זכותו של הילד לחיות את חייו, והנושא עלה בהקשרים שונים בהלכה.
ג. על כן, אם הצורך של הילדים הוא לגור רחוק, וההורים לא זקוקים לעזרה, אין חובה של ממש לחשב את כל חשבונות העתיד, לבקש את רשותם, או כל דבר הקשור בכך. מידת חסידות יפה היא לעשות כך, ובוודאי אם הנושא אינו קריטי לגבי הילדים. אולם, אם מדובר בהורים הזקוקים מאוד לטיפול הזה, והם ממש לא יכולים להתקיים ללא הילדים לידם – בוודאי שהחובה מצד כיבוד אב ואם גוברת מאוד.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- כיצד אחים צריכים להתחלק בכיבוד הורים?
- בין הורים לילדים – כבוד ועצמאות
- גבולות ההוצאות הכספיות של הורים על שכר לימוד ילדיהם
