שלום וברכה
לסוגיה רגישה זו יש שלוש קומות:
מצד שורת הדין נראה כי קיימת רשות, ואולי אפילו חובה, לפרסם את מספר הקולות. הדבר נובע הן מצד העובדה שזו מהותן של בחירות, והציבור זכאי לדעת את התוצאות, כי חשוב לו לדעת לא רק את השורה האחרונה אלא הדבר מהווה גם סוג של ‘משאל דעת קהל’ של הציבור; הדבר גם מחויב מצד השקיפות, ויכולת הציבור לראות האם התוצאות הגיוניות או שיש לערער עליהן וכדו’. לא זו בלבד, אלא שכל מתמודד למעשה מקבל על עצמו את העובדה שמספר הקולות יפורסם, ולכן הוא גם מתיר לחשוף את הדבר. נראה לי שכך גם היה נהוג בכל קהילות ישראל לאורך הדורות.
רובד שני הוא הרובד הנמצא בין השורות של השאלה שלך, והוא הרצון האנושי והמיטיב שלא לפגוע במי שקיבל מספר קולות מועט. הרובד הזה הוא חשוב מאוד, וככל שניתן להתחשב בו – ראוי לעשות כך.
ולכן, למעשה: אם הציבור הסכים מראש לכללי בחירה, בה יפרסמו רק את מי שנבחר, ולא את מספר הקולות שקיבל כל מועמד וכדו’ – זו בהחלט הדרך הטובה יותר לעשות זאת. ברם, אם יש בקשה ציבורית, ואפילו ממיעוט, שהכללים בבחירות יכללו את הפרסום – יש ללכת בדרך המקובלת בענייני בחירות.
כל טוב ויישר כוח על השאלה
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה