האם זה אתי לכפות לימודי השכלה גבוהה מעורבים על מי שאינו רוצה בכך?

שאלה:

האם זה אתי לכפות לימודי השכלה גבוהה מעורבים על מי שאינו רוצה בכך? יש לי הרושם שזו דרך לכפות חינוך מחדש על החרדים, ורצון להטמיע אותם ללא רצונם בתרבות אחרת. אם הבעיה היא שוויון הזדמנויות של המרצים אפשר לדרוש שתהיה התאמה בין המגדר של המרצים לסטודנטים. האם ישנה בעיה מוסרית בפתיחת מסלול נפרד גם בתארים מתקדמים למי שירצה כמובן?

תשובה:

שלום וברכה

הסוגיה הזו היא סוגייה רבת משמעות, ויש לה אין ספור היבטים, שרק חלקם הוא היבט אתי. וגם כשעוסקים בהיבטים האתיים בלבד – עומדים שיקולים רבים, לכאן ולכאן, אפילו במישור הזה. נקודת המוצא היא אכן כפי שכתבת – כאשר אנו עוסקים בזכות בני האדם לחיות לפי אמונתם, זו צריכה להיות נקודת המוצא הבסיסית, והעיקרון היסודי שלאורו דנים. ואכן, אם אמונתו של אדם תובעת ממנו שלא ללמוד בחברה של גברים ונשים כאחד – נקודת המוצא לדיון חייבת להיות זו.

ברם, אחד העקרונות שאנו שבים עליו לאורך כל הדרך הוא שנקודת המוצא אינה בהכרח נקודת סיום – לאמור: ייתכן ויהיו נימוקים כבדי משקל כדי לסטות מנקודת המוצא. צריך אפוא לבחון האם אלה קיימות כאן, והאם יש סיבה של ממש לסטות מנקודת המוצא. מה יכולות להיות נקודות כאלה? בעיקר, האם הדבר פוגע באחרים, ואז צריך לשקלל את הזכות הבסיסית של אדם ללמוד כרצונו, עם המניעה של הפגיעה. 

בסוגיה זו עולות שלוש נקודות אתיות עיקריות:

א. נכון הדבר שיש לא מעט בחורים ובחורות חרדיים שתובעים לימוד בנפרד, אולם הדינמיקה הידועה לנו היטב מחיינו הדתיים היא שהנורמה הזו, כמו הרבה נורמות אחרות, נכפית על אחרים שפחות מעוניינים (ראו הישיבה באוטובוס לדוגמה), ואם כן – מבחינה מערכתית יש צורך להגן על אלה שאינם מעוניינים בכך.

ב. הלימוד הנפרד פוגע בעיקר במרצות, ואין דרך להגיע לאיזון ביחסים המספריים של הלומדות והלומדים. 

ג. נימוק כבד משקל, שצריך ללמוד אותו היטב, הוא ש״נפרד אבל שווה״ לא פועל, ולאורך כל הדרך נשים תשלמנה את המחיר הכבד של ההפרדה הזו. אני לא מספיק בקיא בכל ההיבטים של הטיעון הזה, שהוא רלוונטי לא רק לגבי הפרדה מגדרית, אלא לגבי כל הפרדה, כגון הפרדה גזעית. אם זה אמנם כך – זה נימוק כבד משקל.  

האם אלו נימוקים מספיקים כדי לאסור על לימוד בנפרד? לדעתי, לא. (אדגיש שוב כי אני מתייחס אך ורק להיבטים האתיים, ויש עוד היבטים רבים, כגון רמת הלימודים כאשר לומדים בבועה, ועוד עניינים רבים אחרים).

אולם, בשל קיומם של הנימוקים האלה אפשר שיהיה נכון לאפשר לימודים בנפרד עד רמה מסוימת, ומשלב הלימודים המתקדמים לא לאשר את הדבר, דבר שיאזן בדילמה בין זכות אדם ללמוד בדרכו ובין הבעייתיות שכן קיימת.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

שאלות נוספות

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה? שאלת המשך

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה?

האם מותר לעזוב את הארץ זמנית לצורך פרנסה ושלום בית?

קשר קרוב או תלותי? איך לזהות כשקשר הופך ללא בריא?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

איך להתמודד עם חילוקי דעות עם ההורים בנושא חינוך הילדים לפי ההלכה?

התנהלות בקבוצות וואטסאפ: גבולות השיח מול חובת האחריות

תלמיד בבי"ס עם אתגר רגשי שמתנהג באלימות כלפי ילדים אחרים – מה יכול לעשות ועד בית הספר?

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

פרשת "חוקת": מה עושים כשאח מבקש עזרה – ואתה כועס עליו?

סרטונים

 מבצע "עם כלביא" ומשמעותו

סרטונים

פרשת "קורח": מה ההבדל בין דמגוגיה לרטוריקה? באחת צועקים, ובשניה מדברים

מאמרים

המלחמה הסתיימה, אבל הרוח, היותנו עם כלביא, צריכה להישאר איתנו

סרטונים

הקלטת וובינר: תקשורת – בין צריכה להתמכרות

מאמרים

חופש הדיבור וההגבלה העצמית

סרטונים

פרשת "שלח": הקשר שבין המרגלים לתקשורת בישראל

סרטונים

עורף אחד, לב אחד -"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק"

מאמרים

שגיאות מתקנים באהבה

סרטונים

פרשת "בהעלותך": ציווי התורה להימנע מלשון הרע

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: תחקיר משי זהב אחרי מותו – אתי ונצרך?

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?