האם הנחת סלב היא דבר ראוי בחברה מתוקנת?

שלום וברכה

השאלה אינה מובנת מספיק, ולכן אפתח שתי פתיחות, ואם תרצה להרחיב – בשמחה: שכן, אם מדובר בבעל עסק שרוצה לתת הנחה לסלב, בין בשל הערצתו אותו, ובין בשל העובדה שהדבר מושך לקוחות – זה עניינו, ומותר לו לעשות כך. כאשר מדובר בגדול תורה הוא צריך להימנע מלקבל הנחות אלה, שכן אין אנו עושים את התורה קרדום לחפור בה, ויש עוד שיקולים, אבל אם מדובר ב'סלב' במובן הבידורי או בתחומי הספורט אלו שיקולי בעל העסק.

ברם, אם מדובר ב'הנחה' במובן של הענקת זכויות יתר שלטוניות – כאן כמובן מדובר בהיפך הגמור. לא זו בלבד שהתורה מצווה כל הזמן "כקטון כגדול תשמעון", והיא אוסרת על ניצול כוחו של העשיר לקבל זכויות יתר (זה חלק בלתי נפרד מאיסור שוחד במובנו הרחב), אלא שהדבר הוא הפוך לחלוטין: הענקת 'הנחה' זו ממוטטת את האמון הציבורי, והיא מביאה לאסון, כיוון שהיא מקרינה את העובדה שההוראות למעשה אינן חשובות, והחוקים אינם משמעותיים, שהלוא הם לא חלים על אלה המקורבים. לא זו בלבד, אלא שהחברה מקרינה דרך הנחות אלה מיהם דמויות המופת שלה, וכשמדובר באלה המכונים בדרך כלל 'סלב' – יש בכך שינוי סדרי חשיבות אמיתיים. מדובר אפוא במעשה חמור מאוד של שימוש במשאבים ציבוריים, או ערעור סדרים ציבוריים, שיש לו השלכות עצומות. החובה אפוא מוטלת על שני הצדדים – על מעניקי ה'הנחות' להימנע מכך, ולהיפך – לתבוע דווקא מאלה שמוגדרים כדמויות ציבוריות לעמוד בקריטריונים יותר תובעניים מאשר אחרים; והיא מוטלת גם על אותם אנשים שזוכים למעמד ציבורי מסוים לתבוע מעצמם לשרת את הציבור, ולא לקבל ממנו הנחות.

כאמור, אלה שתי פתיחות, ואם תרצו להרחיב בכך – בשמחה.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

• הרב שרלו על סערת פרופ’ גרוטו: “הנחות סלבס הן הרסניות”