שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה הזו.
כבר בתחילת מחלת הקורונה, בשעה שעלו על הפרק מעקבי השב"כ ואיכון חייבי בידוד, כתבנו מאמר מסודר ב"צהר לאתיקה" על השימוש באמצעים כאלה על ידי השלטון, והסכנות העמוקות מאוד הכרוכות בו. תוכל לקרוא על כך ברקע.
פיסקת הסיום הייתה זו: " הציבור חייב לתבוע מהמערכת הפוליטית לפעול בכלים אלה, למן ההתכוונות, הגדרת הנחיצות והמידתיות, ועד (ובעיקר) תביעה מתמדת ליצירת כל המחסומים הנחוצים כדי שפעילות קיצונית זו לא תתנהל באופן לא ראוי, וכדי שהיא לא תפרוץ ממסגרת מצומצמת מאוד של בעיה מקומית להפקרות שלטונית רחבת היקף".
הנושא שבו עוסקים כעת הוא כמובן רחב הרבה יותר, אולם פועל לאור אותם עקרונות. נקודת המוצא היא איסור חמור על שימוש באמצעים אלה. אני מבין את הפיתוי של המשטרה, ואת ההצדקה שהיא נותנת לעצמה: היא פועלת לטובת הציבור, נגד פשעים אפשריים, ואי-שימוש בכלים אלה משמעותו פחות הגנה על הציבור. ברם, זוהי הסתכלות צרה מאוד על הסוגיה. שכן, דווקא בשל הפיתוי וההצדקה נפרץ במהירות הגבול בין מצבי הקיצון ובין המרחב הגדול של שימוש שלטוני בעוצמה טכנולוגית נגד הציבור, וזו סכנה עצומה.
על כן, כתבתנו שם את היסודות המשמעותיים ביותר להתוויית הדרך למצבי הקיצון שבקיצון, אולם החובה המתמדת היא להתנגד להיתרים גורפים בשימוש בכלים אלה, וזה ללא ההבחנה בין שימוש כנגד מי שתומכים בעמדותיו ובין כנגד מי שמתנגדים לעמדותיו.
כל טוב
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת: