האם אסירים צריכים לקבל תיעדוף נמוך לקבלת חיסון אפילו אם הם בקבוצת סיכון? המשך

שלום וברכה

יישר כוח על המשך הבירור. עצם הקביעה האתית כי מחבל רוצח צריך להידחות לסוף התור הוא קביעה נכונה, גם לאור הדיון על טיפול במחבל פצוע קשה בשעת אירוע. הקביעה הזו נותרת נכונה גם לאחר התחשבות בטיעון שהמחבל לא קיבל עונש מוות, ולכן אין להוסיף על ענישתו את דחיקתו לסוף התור, כיוון שעל כף המאזניים עומד הצד הנפגע – אזרח שאין מספיק חיסונים, ובשל כך אינו מקבל (אני רוצה להדגיש כי כנראה לא זה המצב, ואין חוסר בחיסונים, אולם אנחנו דנים בשאלה העקרונית).

ברם, כאן נכנס שיקול דעת אחר למערכת, והוא התוצאה על עמדה זו: כשתתקבל עמדה זו יהיה צורך להקים וועדה שתגדיר אפוא איזה פשעים נדחקים לסוף התור ואיזה לא; לאחר מכן, היא תצטרך לעבור פושע פושע, לבחון האם הוא אכן ביצע את הפשעים האלה, מה מצבו הרפואי (כדי לשקלל כמה לדחוק אותה לאחור), ועוד ועוד. הוועדה הזו גם עלולה לטעות בהערכתה, ועל כן גם לפגוע במי שאינו ראוי להיפגע, כמו גם לקדם את מי שראוי להידחק לאחור. זו אופרציה שלמה, שהבעיות הטכניות שלה הופכות לסוגיות אתיות.

פעמים רבות כתבנו כי אתיקה צריכה להיות גם פרקטית, ולכן נראה שיהיה נכון יותר לא לתת את דברינו לשיעורים, אלא לחסן את כולם לפי קריטריונים רפואיים.

כל טוב

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

• האם חיי חולי קורונה קודמים לחיים של חולים אחרים?
• שחרור חולים מאשפוז בשביל לפנות מקום לחולי קורונה
• קדימות בטיפול רפואי – ניתוח מכתבו של ר’ שלמה זלמן אויערבך
• קדימות בטיפול – חלקים בחברה החרדית שלא שומרים על ההוראות מול אלה ששומרים