שלום וברכה
יישר כוח על דרכך.
מי יתן ויזכה אותך ריבונו של עולם להיות מהנותנים ולא מהמקבלים.
כלל יסודי בהלכה הוא ש"שלך קודם לשל כל אדם". הכלל הזה נשמע אגואיסטי מאוד, אולם למעשה הוא הפוך. אם תרצה להרחיב בזה כדאי לקרוא את המאמר באתר של צהר: https://bit.ly/3zbF3aQ.
בשל כך, מותר לך לדאוג קודם כל לצרכיך, ואין אתה חייב להימנע מכך.
בד בבד, התורה מצווה על מצוות צדקה. ישנו מינימום, שכנראה אתה בוודאי נותן אותו, ומי שיכול עוד – בוודאי שזו זכות גדולה. לא זו בלבד, אלא שצריך לנסות לא להשיב פני נזקק ריקם, ולתת לו משהו קטן לפחות, ואם אי אפשר – יחס טוב ואמפתי.
ולכן, במצב שלך, זו דרך נכונה לדאוג קודם כל לצרכים היסודיים שלך, ולתת לצדקה את מה שאתה יכול.
בעיה בפני עצמה היא שנוצרה גם תרבות של שקר בתחום הצדקה, ולכן לא כל מי שמבקש הוא אכן נזקק, ובוודאי שלגבי מוסדות – חלק מהנתינה שלך הולך למגייס הכספים וכדו'. על כן, גם כשרוצים לתת כדאי לברר האמנם האדם נזקק באמת. כואב לי לכתוב כך, אולם לא אני יצרתי את המציאות המחפירה הזו.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- עולם חסד ייבנה – מהי מידת הצדקה? ומהו חסד אמיתי עם הזולת?
- צדקה ציבורית – בין ‘מדינת רווחה’ ל’קהילת חסד’
- הדאגה לסובלים – חלק ממצוות הצדקה
