שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
ללפני כל דבר אחר – מקווה שבריאותם תימצא טובה, וכשהבידוד יתגלה כדבר מה שנעשה לחינם, ושגם תרוו נחת מהשהות המשותפת.
אם היה מדובר בדין תורה – כמובן שלא היה ניתן לענות על שאלה זו בלי לשמוע את טענות הצדדים – הן העובדתיות והן המהותיות. ברם, טוב שאין מדובר בדין תורה, כי ישנם כאן שיקולים רבים ומורכבים; רמת ההתחייבות לגננת, האם מדובר באונס שלכם, בהנחה שכן – באיזו רמה אונס נפטר אדם מחובותיו, מה מנהג המדינה וכדו׳.
על כן, סביר להניח כי כל דיין שהדברים היו באים לפניו לדין תורה היה מציע סוג של פשרה. מהי הפשרה הראויה? קשה להכריע, וצריך להגיע להסכמה. צריך לזכור כי היא הייתה מוכנה בשבועיים האלה, אבל אתם לא באתם – אם כי כמובן לא באשמתכם אלא בהוראת המדינה. לכן, נראה לי שראוי שתסכימו על תשלום של בין שליש למחצית התשלום, שכן היא פינתה את זמנה לקייטנה, ומי שלא איפשר אותה זה אתם – אמנם באונס, ובכל זאת.
האם זה נראה לכם?
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה