שלום וברכה
קשה מאוד לענות על שאלה זו, בשל העובדה שבדרך כלל ישנם מרכיבים רבים למציאות בה שאלה זו נשאלת, והתשובה האתית (לא הפוליטית) תהיה שונה ממקרה למקרה.
נקודת המוצא, שאני מניח שעליה יסכימו כל אלה שהאתיקה חשובה להם, היא שיש לפעול לפי הכללים הפשוטים והרגילים, המקיימים בחירות לפי מה שנקבע בחוק, ולא מעבירים חוקים על בחירות חדשות מיד לאחר קיום בחירות, ומשתמשים בכך שימוש פוליטי. הסיבות לכך הן גם עצם העובדה שהדבר מנוגד לרעיון היסודי של משילות, בחירות המכריעות לתקופה מסוימת את הויכוח וכדו׳, וגם בשל ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, הותרת המדינה בלי כנסת מתפקדת למשך תקופה ארוכה ועוד.
ברם, עלולים להיות מצבים שבהם אין ברירה – הבחירות לא הוכרעו, ולא ניתן להקים ממשלה יציבה, או סיבות אחרות. כאן צריך להישמר מחציית הגבול שבין פוליטיקה ובין אתיקה, שכן מבחינה אתית במצבים שבהם אין ברירה – אין אפשרות להתנגד לבחירות חדשות. דוגמה לדבר: הבה נניח שתהיינה רק שתי מפלגות, ובבחירות כל אחת מהן קיבלה 60 מנדטים – האם ניתן לטעון קטגורית שאסור לקיים בחירות חדשות ?
אני מבקש להדגיש שהמצב הנוכחי הוא יותר מסובך ומורכב, והיו אפשרויות תיאורטיות אחרות, אבל אני בורח באתר זה מעיסוק בסוגיות פוליטיות, ומנסה להתרכז בעקרונות האתיים של הדיון הנכונים בכל תמונת מצב.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: נאמנות חברי הכנסת: המצפון, המפלגה והבוחרים
“הבחירות הסתיימו – זה הזמן לחזור לחיות” בכיפה
